ת"ק 41849-05-15 שרגא ואח' נ' לוי ואח'

1.זו תביעה לפיצוי כספי בסכום של 15,000 ₪ בגין הפרת חוזה שלפיו הנתבעים עשו עבודת נגרות מטבח עבור התובעים על פי הסכם מיום 2.12.14 תמורת 50,000 ₪.

אין מחלוקת על כך שבסופו של דבר העבודה בוצעה, אך התובעים מלינים על כך שהנתבעים לא התייצבו ברצף על מנת לבצע את העבודה.

כך הנתבעים נאלצו לבטל שיק אחד שמסרו לנתבע 1, והסכימו לפרוע את השיק רק כאשר הנתבע 1 התייצב פעם נוספת.

התובע העיד שמעבר לסכום המוסכם של 50,000 ₪ נאלץ לשלם עבור חלק אחד של המטבח למפעל – מכיוון שלתובע לא היה כספים לשלם :בגין החלק שלם התובע 4,580 ₪.

כמו כן התובע הוסיף עוד 4,000 ₪ במזומן לנתבע 1 כאשר הנתבע 1 הבטיח להחזיר את הכסף, אך כך לא היו פני הדברים.

התובעים מעמידים את התביעה בסכום של 15,000 ₪.

הסכום בנוי מ- 8,580 ₪ ששולם כתוספת ועוגמת נפש בגין הפרת החוזה.

2.הנתבע 1 לא התייצב ולא הגיש כתב הגנה.

הנתבע 2 טען בכתב הגנתו שאין הוא שותף של הנתבע 1, אלא עבד אצלו כשכיר. טענה זו הוכיח כאשר הציג בפני בית המשפט תלושי משכורת.

נכון הדבר שרוב הזמן עבדו ביחד על העבודה והקשר שעם התובעים נוצר בעזרתו.

לטענת הנתבע 2 הוא כלל לא ידע על סכום העסקה.

נכון הדבר ששמו של הנתבע 2 מופיע בדף החתימות של ההסכם מ- 2.12.14 אך הוא לא חתם רק הנתבע 1 חתם.

כמו כן הקבלות הונפקו על ידי: "טאץ – ווד – בהנהלת חנן לוי " ורק הוא חתום עליהן.

התובע עצמו מסר:

"נכון שהנתבע 1 זה שרשם וחתם על הצעת העבודה." (עמ' 2 שורה 8).

כמו כן רק הנתבע 1 חתם על הקבלה ל- 4,000 ₪ ורק הוא התחייב להחזיר את הסכום לתובעים.