ת"ק 41761-04-15 סאהר ואח' נ' אבו חרפה ואח'

העובדות הצריכות לעניין:

1. כתב התביעה:

ביום 9.6.15 הגיש התובע תביעה בדרישה כי הנתבע, עו"ד, יפצהו בסך 12,500 ₪ עקב תשלום שכ"ט אשר, לטענתו, הועבר לנתבע אך לא ניתן תמורתו טיפול משפטי נאות. בתביעה נטען כי בחודש אוקטובר 2014 פנה התובע לקבלת ייעוץ משפטי מהנתבע בעניין פסילת רישיון הנהיגה שלו ע"י בימ"ש לתעבורה בעכו. התובע הסביר לנתבע כי רישיונו משמש אותו בעבודתו כמכונאי וכי קיבל התראה ממעסיקו כי עבודתו תופסק במידה ולא יהיה בידיו רישיון בר תוקף. לאחר שהנתבע בחן את התיק, נטען, הובטח לתובע ע"י עוה"ד כי רישיונו יוחזר לו תוך 21 יום וכי שכר הטרחה יעמוד על סך של 4,000 ₪.

בשלב הראשון שולם לנתבע סך של 4,000 ₪ במזומן ע"י אביו של התובע, כנעאן סמיר, זאת לאחר שהנתבע סרב לקבל מהתובע 2 שיקים על סך 2,000 ₪ כל אחד.

לאחר שחלפו 21 יום, ללא שום תוצאה או התקדמות בעניינו של התובע, הנתבע מסר לתובע כי בקשתו לביטול פסה"ד נדחתה והוא עומד להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי ודרש עבור הערעור סך של 4,000 ₪ נוספים.

נטען כי ביום 3.11.14 ניגש התובע למשרד הנתבע לפגישת ייעוץ ועדכון ושילם לו שיק ע"ס 2,000 ₪. מאוחר יותר שולם סכום נוסף של 2,000 ₪ במזומן, לנתבע, בביתו. כן נטען כי בזמן מסירת השיק והסכום במזומן שהו עם התובע עדים אשר מסרו תצהירים המצורפים לתביעה.

מאחר ולא הייתה כל התקדמות בתיק והנתבע, נטען, התחמק מהתובע בניגוד להבטחתו ולהסכם ביניהם, שלח הנתבע מכתב בפקס לתובע, ביום 23.3.15, ובו דרישה להחזר התשלום בסך 8,000 ש"ח. לאחר קבלת המכתב שלח הנתבע שני מכתבי התראה, טרם נקיטת הליכים משפטיים, לתשלום שכה"ט המגיע לו בתיק בסך 6,000 ₪, בנוסף לשיק בסך 2,000 אשר הועבר אליו לטענתו. התובע טען כי במכתבו התעלם הנתבע מסך 6,000 ₪ אשר הועבר אליו במזומן.

שני מכתב ההתראה מטעם הנתבע, נטען, נשלחו באותו היום, 26.3.15 והתקבלו באותו היום אצל התובע, 2.4.15. להוכחת מועדי המשלוח והקבלה צרף התובע את אישורי המסירה של דואר ישראל (נספחים ה' 1 וה'2 לתביעה).

התובע דרש בתביעתו את הסכומים הבאים:

• החזר הכסף שנגבה ממנו – סך של 8,000 ₪.

• הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

• עגמת נפש בסך 3,500 ₪.

  2. כתב ההגנה:

  כתב ההגנה הוגש ביום 9.6.15 וטענות התביעה הוכחשו ברובן. הנתבע טען כי ביקש מהתובע שכ"ט בסך 8,000 ₪ והודיע לו כי תוך 21 יום תנתן החלטה בעניינו ולא בהכרח יוחזר לו רישיונו. הנתבע הודה כי הועבר אליו שיק בסך של 2,000 ₪, אשר הונפקה עבורו חשבונית מס כדין מס' 1630. יתרת הסכום, לטענתו, לא הועברה אליו. הנתבע טען כי החל לטפל בעניינו של התובע מידית והגיש בקשה לביטול פס"ד שניתן כנגד התובע. מאוחר יותר, עקב דחיית בקשה זו, הגיש הנתבע, מיוזמתו, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה. בנוסף, נטען, ניהל הנתבע מו"מ מול פרקליטות מחוז חיפה הפלילית בעניינו של התובע, אך ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתו. הנתבע טען כי טיפל בעניינו של התובע - ראה הבקשות שהוגשו על ידו וכן המו"מ שניהל מול המשיבה. לטענתו, התובע קיבל מענה טלפוני כל העת במשרדו של הנתבע. בנוסף, נטען, הנתבע לא קיבל לידיו את המכתב שנשלח בפקס עפ"י טענת התובע, אך מעיון במכתב אשר צורף לכתב התביעה, עולה כי הוא סותר את כתב התביעה, שכן במכתב נטען כי שולמו ע"י התובע סך של 2,000 ₪ בהמחאה מיום 3.11.15 – ולאחר מכן סך של 4,000 ₪ במזומן וסך נוסף של 2,000 ₪ במזומן. בתביעה נטען כי שולם סך 4,000 ₪ במזומן, לאחר מכן סך של 2,000 ₪ בהמחאה ולבסוף 2,000 ₪ נוספים במזומן.