- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ק 41742-09-15 שמעוני שמעונוף ואח' נ' עירית חולון ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
41742-09-15
21.7.2016 |
|
בפני השופט: הבכיר ירון בשן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: אריה שמעוני שמעונוף |
נתבעת: עירית חולון |
| פסק דין | |
|
התובע זכה בהחזר ארנונה בסך 2,198₪. להפתעתו קוזז סכום זה כנגד חוב היסטורי בסך 6,427₪, שלטענתו, לא היה מודע לקיומו. הוא תבע את הסכום שלו הוא זכאי לטענתו. העיריה התגוננה בטענה שזכות הקיזוז לא כפופה לטענת התיישנות והגישה גם תביעה שכנגד בגין יתרת החוב. לטענת העיריה מדובר בחוב היסטורי מראשית שנות התשעים, בגין שירותים שקיבלו ילדי התובע ממערכת החינוך העירונית. היא תמכה טענותיה בפלטי מחשב, אך אישרה שאין בכוחה להראות כי עד לאחרונה נעשה ניסיון כלשהו לגבות חוב נושן זה. התובע תמה, כיצד יתכן שהעיריה טוענת לחוב שלו ולא דרשה ממנו את תשלומו במשך עשרות שנים שבהן הוא גר בחולון? הוא העיד שמכר וקנה דירות בחולון במהלך אותן שנים ולכאורה, היו לעיריה הזדמנויות לעורר את טענת החוב משכבר.
רשומות העיריה מראות חובות של התובע מהשנים 1990 – 1994. האם מדובר בחוב אמיתי, או בתקלה רישומית? לכאורה, אילו היה מדובר בחוב אמיתי, סביר שהעיריה היתה מנסה לגבותו בעבר, בסמוך למועד הווצרו. התובע העיד שרק כשנעשה הקיזוז גילה שהעיריה טוענת שיש לו חוב ישן, משמע, שמעולם לא הגיעה אליו דרישת תשלום. העיריה לא יכולה להוכיח שניסיון גביה כלשהו נעשה בעבר. לכאורה, מלמד הדבר על כך שטענת החוב חדשה – אף שהחוב עצמו, לכאורה, ישן נושן. לכל הפחות יש בכך כדי לעורר ספק, אם הרישום מהימן. דומה שהרשומה לא נהנית במקרה זה מחזקת תקינות פעולות הרשות, שהרי מהלך הדברים שתואר מפריך חזקה זו בבירור: אפילו לשיטת העיריה, היא הזניחה את גביית החוב ללא הסבר במשך עשרות שנים וזו אינה התנהגות תקינה של רשות שלטונית.
הצד השני של המטבע, נוגע כמובן ליכולתו של התובע להתמודד עם טענת העיריה. הוא העיד ששילם עבור השירותים שקיבלו ילדיו במערכת החינוך. כאשר נדרש ממנו כסף, שילם אותו. בנסיבות שגרתיות, היה התובע מצופה לתמוך טענות אלה בקבלות. כאשר דרישת החוב נוגעת לחובות נושנים, בגין תשלומים קטנים שונים, זו ציפיה בלתי סבירה. לפיכך אין לי אלא להסתפק בעדותו שאותה אני מקבל.
התביעה מתקבלת. העיריה תשלם לתובע 2200 ₪. התביעה שכנגד נדחית.
על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.
ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
