בנדיקט נ' פתרונות בקליק בע"מ

לפני תביעה כספית בה עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום כספי של 4,000 ₪ מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב 1982 (להלן "החוק") בגין דברי פרסומת שנשלחו על ידי הנתבעת לתיבת הדואר האלקטרוני בה מחזיק התובע (להלן : "תיבת הדואר האלקטרוני") מבלי שנתן הסכמתו לכך.

מטענות הצדדים בכתב ובעל פה, עולות העובדות הבאות: הנתבעת שלחה, לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, 4 הודעות אלקטרוניות הכוללות דבר פרסומת וזאת על אף שהתובע ביקש בעבר ובמפורש שלא לקבל מאתר זה, דברי פרסומת. אין מחלוקת כי מרגע שפנה התובע לנתבעת, פעלה האחרונה להסירו מרשימת התפוצה באופן מיידי.

התובע טען כי על פי פסיקת בית המשפט העליון יש לפצות אותו בסך של 1,000 ₪ בעבור כל הודעת פרסומת שנשלחה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו.

הנתבעת טענה כי רכשה את הבעלות על האתר באקטובר 2017 יחד עם רשימת תפוצה קיימת, ובשל טעות בתום לב, מופיעה בה כתובת התובע, כמי שביקש לקבל דברי פרסומת. בקשת התובע להסירו מרשימת התפוצה, לא הובאה לידיעתה. לשיטתה, התובע הוא "תובע סידרתי" אשר משתמש בבתי המשפט לעשיית "כסף קל" ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף.

לאחר שעיינתי בכלל כתבי הטענות ובנספחים שהוגשו לתיק בית המשפט ושמעתי את טענות הצדדים בדיון היום, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, עם כי לא ראיתי לפסוק את הסכום המבוקש. בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק-הדין ינומק באופן תמציתי.

כאמור, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי מדובר בהפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת, נותר איפה להכריע בשאלת הפיצוי בהתאם להוראות החוק.

סעיף 30א(י)(1)-(3) לחוק קובע:

"(י)(1)שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

(2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותומפרסם הורשע בשל אותו מעשה בעבירה לפי סעיף קטן (י).

(3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמא, ייתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו. (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו. (ג) היקף ההפרה."

השיקולים אותם על בית המשפט לשים לנגד עיניו בבואו לקבוע את גובה פיצוי, אם בכלל, בגין הפרת החוק פורטו בהרחבה ברע"א 1954/14 אילן חזני נגד שמעון הנגבי וכן ברע"א 2904/14 זיו גלסברג נגד קלאב רמון. נקבע לא אחת כי סכום הפיצוי שנקבע בחוק התקשורת הינו נקודת מוצא וכי הפיצוי שייפסק נועד להרתיע את הנתבע מלחזור על מחדליו ולא נועד כדי להעשיר את התובע.