ת"ק 41651-01-16 טויטו נ' אשרף

בתאריך 21.1.16, הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה כספית לתשלום סך של 25,650 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות ופיצוי לכיסוי חובות ונזקים שלטענתו נגרמו על ידה לדירה שהשכיר לה .

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה בתוך המועד שנקבע בהזמנה שנמסרה לידיה כדין ביום 6.9.16 (ר' אישור המסירה ותצהיר המוסר שהוגשו מטעם התובע).

לפיכך, לבקשת התובע שטענותיו לא נסתרו ולאחר שעיינתי בכתב התביעה ונספחיו, החלטתי לקבל את התביעה וחייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סך 25,650 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 26,150 ₪ (ר' פסק הדין שניתן על ידי ביום 6.10.16).

בתאריך 9.10.16, דהיינו בחלוף 3 ימים בלבד מאז ניתן פסק הדין כאמור, פנתה הנתבעת לבית המשפט ובקשה את ביטולו של פסק הדין שניתן נגדה כאמור. בבקשתה טענה הנתבעת כי "היא נמצאת לפני ניתוחים, עם ילדה בת 5 והראש שלה לא היה במקום וברח לה...". הנתבעת צרפה לבקשתה "מסמך הגנה" בו טענה כי שילמה לתובע את דמי השכירות החודשיים בסך 2,700 ₪ מדי 10 לכל חודש ובתוך כך ציינה כי במהלך תקופת מגוריה בדירת התובע, ניסה הלה להטריד אותה מינית ומשהיא לא נענתה לנסיונותיו, החל להתנהג כלפיה בזלזול, נכנס לדירה בעצמו ו/או ביחד עם בעלי מקצוע שונים מבלי שתאם זאת איתה מראש ואף נקט נגדה בהליך של צו פינוי.

בהחלטתי מיום 10.10.16 הוריתי על העברת בקשתה של הנתבעת להתייחסות התובע ועיכוב ביצועו של פסק הדין עד להחלטה אחרת.

בתגובתו מיום 14.11.16 טען התובע כי הנתבעת "משמיצה ומעלילה עליו עלילות שווא", הכחיש את כל טענותיה כלפיו, הפנה אל צו הפינוי שהוצא כנגדה במסגרת תא"ק 11463-09-15 וציין כי הוא מחזיק בידיו הקלטות קוליות ומסרונים בהם מודה הנתבעת בקיום החוב.

לנוכח טענות אלה הוריתי לתובע להגיש לתיק בית המשפט את תמלילי השיחות שהתקיימו בינו לבין הנתבעת ומשהוא עשה כן, הועברו התמלילים להתייחסותה.

עיון בתמלילי השיחות מלמד על כך שבמהלך כל השיחות שהתקיימו ביניהם, בקש התובע להזכיר לנתבעת כי היא חייבת לו סכומי כסף גבוהים ואילו היא מצידה חזרה והבטיחה כי תשלם לו.

כך למשל: