ת"ק 41604-09-14 מנוקיאן נ' אי.קיו. טק שירותי תוכן בתשלום בע"מ ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה כי לא עומד לתובעת חוב כלפי הנתבעים או מי מהם וכן כי היא זכאית לפיצוי בגין עוגמת נפש בהיקף של 5,000 ₪.

במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי ביום 22.5.14 נשלח מכתב דרישה של הנתבעת 1, באמצעות בא כוחה, לתובעת, ובמסגרתו דרישה לתשלום חוב על סך של 766.34 ₪ בגין קבלת שירותי תוכן באמצעות הטלפון הסלולארי.

לטענת התובעת, היא מעולם לא התקשרה עם הנתבעת או מי מטעמה לצורך קבלת שירות זה או אחר, מעולם לא חתמה על מסמך התקשרות עם הנתבעת 1, ולא עשתה שימוש בשירותי הנתבעת.

לשיטת התובעת אין ממש בטענת הנתבעת 1 באש לקיומה של חתימה דיגיטלית מטעמה , וזאת בהינתן תוכן וגוף המסמכים שהועברו לרשותה מהנתבעת, כמו גם טענתה כי מעולם לא פעלה כנדרש על פי דין לצורך אישור אותה חתימה דיגיטלית.

הוסיפה התובעת וטענה כי מעולם לא אישרה לחברת הטלפון הסלולארית בה היא מנויה לחייב את חשבונה עבור הנתבעת 1,

בכתב התביעה נטען כי היה בדרך התנהלות הנתבעים עמה משום הטעיה, כמו גם הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981. עוד טענה התובעת כי בנסיבות המקרה יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1, תוך חיוב הנתבע 2 במלוא חובותיה.

לתיק הוגשו שני כתבי הגנה ובמסגרתן גם בקשות לסילוק התביעות על הסף.

במסגרת כתב ההגנה של הנתבעת 1, נטען כי התובעת הינה לקוחה לשעבר של שירותי תוכן, אשר נותרה חייבת כספים ביחס לאותם שירותים לנתבעת 1.

לשיטת הנתבעת 1, נוכח ייעוץ שגוי שקיבלה מבקשת כעת לחמוק מתשלום חוב אותו היא חבה, תוך שימוש בפורמט אשר פורסם באינטרנט, ואשר ממילא נועד לדחייה.

הוסיפה הנתבעת 1 וטענה כי כתב תביעה זה יש בו משום ניסיון לשימוש לרעה בבית המשפט לתביעות קטנות, לצורך התעשרות שלא כדין ותוך יצירת עילת תביעה יש מאין.

הנתבע 2 הוסיף והגיש כתב הגנה מטעמו במסגרתו טען כי אין כל קשר בין טענות התובעת כלפי הנתבעת 1 לבינו, ולא מתקיימים החריגים הקבועים בהוראות חוק החברות התשנ"ט 1999, המאפשרים הרמת מסך ההתאגדות.