חונדו נ' ארנון

1.תביעה קטנה לתשלום נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 21.7.16, במסגרתו נגרם נזק למונית שבבעלותו, בעת שהנתבע נהג במונית מכוח היותו השוכר ועושה השימוש בה.

הנתבע טוען כי לא התרשל בנהיגתו שכן אירוע התאונה, במסגרתו התהפכה המונית, התרחש בשל רכב שהגיח ממולו במהירות.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

2.בכל הנוגע לשאלת חיובו של הנתבע בנזקים שנגרמו לתובע מצאתי כי לא ניתן לפטור את הנתבע כליל מחיובו, הן בשל העדר הוכחה מספקת בדבר העדרה המוחלט של התרשלות מצדו שהביאה לנזק, ולכל הפחות התרשלות בבחינת מעוולים במשותף עם הרכב שטוען הנתבע כי בגינו ארעה התאונה, והן מחמת קיומה של התחייבות בין הצדדים.

בכל הנוגע להשתתפות העצמית בסך 5,829 ₪ וכן לחוב בסך 700 ₪ בגין יתרת שבוע העבודה שלא שולם ע"י הנתבע, הנתבע מודה בחובו (ר' פרוט' הדיון).

בכל הנוגע ליתר הרכיבים הנתבעים דינם להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

לגבי אבדן המפתח, הנתבע מאשר כי אכן איבד מפתח והתובע הזמין ושילם בעבור מפתח חדש, אולם הצדדים חלוקים בנוגע לעלותו.

עיון באסמכתאות שהוגשו מלמד על קיומו של חיוב בסך 150 ₪ בגין קידוד מפתח, בחשבונית מס 318683, אולם לא ברור האם איזה מבין החיובים הנוספים בחשבונית מתייחס לעלות שהינה תוצאת אבדן המפתח. בהעדר ראיה כאמור, יש לחייב את הנתבע בסך של 150 ₪. לא ברור מדוע ישנה הזמנה נוספת של מפתח כשלושה חודשים קודם לכן, ובהעדר הסבר לכך לא הוכח כי יש לחייב את הנתבע בסכום נוסף.

בהוצאות הגרירה בסך 259 ₪ יש לחייב את הנתבע, אך לא הובהר מדוע ישנם שני חיובי גרר, ולפיכך לא יפסק חיוב נוסף.

3.באשר ליתר הנזקים הנטענים לא הובאו ראיות מספקות כי נגרמו בפועל ואף בתצהיר הנהג שצורף מצוין כי במקרה של תאונה יישא הנהג בהשתתפות העצמית, אך אין חיוב כללי לשאת בתיקונים לרכב או בהוצאות עקיפות.