ת"ק 41500-01-14 פז ואח' נ' קובי

בפני תביעת שוכרים כנגד משכירה, במסגרתה מבוקש לחייב את המשיכה לשלם לשוכרים שעזבו את המושכר פיצוי בגין שיפוצים שנערכו במושכר.

1. ביום 1.5.2012 נערך בין התובעים לנתבעת הסכם שכירות, במסגרתו שכרו התובעים מהנתבעת דירה בבת-ים, לשנת שכירות אחת, מיום 15.5.2012 ועד ליום 15.5.2013, כאשר לתובעים נתונה הייתה אופציה לשכור את הדירה ל – 5 שנים נוספות. דמי השכירות הועמדו בשיעור של 4,500 ₪ לחודש.

    

2. ביום 20.02.2013 הודיעו התובעים לנתבעת, בהודעה בכתב, שהם מסיימים את תקופת השכירות בתום שנת השכירות הראשונה. בפועל הסתיימה תקופה השכירות כשבועיים לאחר תום שנת השכירות הראשונה. לאחר שהסתיימה תקופת השכירות דרשו התובעים מהנתבעת לפצות אותם בגין השבחת המושכר. הנתבעת סירבה – מכאן התביעה.

    

3. ההוראות הרלבנטיות לענייננו בהסכם השכירות הן ההוראות הבאות:

    

   סעיף 9 להסכם:"השוכר מצהיר כי ראה ובדק את "המושכר" ומצא אותו מתאים למטרותיו. השוכר מקבל את המושכר כמות שהוא ולא תהא לו כל טענה בעניין זה".

    

   סעיף 12 להסכם:"השוכר מתחייב לאפשר למשכיר או לבא כוחו להיכנס ל"מושכר" בכל זמן סביר וככל האפשר לאחר תיאום מראש עם השוכר למטרת פיקוח ולכל מטרה אחרת ולחב' פלאפון גולן טלקום בע"מ".

    

   סעיף 26 להסכם:"תנאים נוספים: לאפשר לאחר תאום מראש לחב' גול טלקום בע"מ להיכנס לדירה ולשמור על הרכוש השייך לחב' הנ"ל".

    

   [הכיתוב המודגש בקו תחתון הינו כיתוב בכתב יד]