קוסובר נ' מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ

התובע, רואה חשבון במקצועו, הוא לקוח של הנתבעת כשמונה שנים. במסגרת השירות אותו העניקה הנתבעת, היא הציבה במשרדו מתקן לאספקת מים ממכלים (להלן: "המכשיר"). כמו כן, איש שירות מטעמה החליף מעת לעת את מכלי המים שהתרוקנו.

את טענות התובע ניתן למקד בשני נושאים. האחד, השירות שקיבל בסוגיית איסוף מכלי המים הריקים. השני, טענות בדבר השירות הכרוך באי הגעה של טכנאי החברה לניתוק ואיסוף של המכשיר במועד שתואם.

• איסוף המכלים הריקים.

  לטענת התובע, החל מיום 18.10.17 הוא חזר ופנה טלפונית לנתבעת על מנת שתשלח איש שירות שיאסוף את מכלי המים הריקים. בכלל זה ביום 19.10.17, ביום 23.10.17 וביום 24.10.17. על אף הפניות הדבר לא בוצע. לדבריו, נאלץ להשאיר את המכלים כשלושה שבועות בשטח הציבורי של בניין המשרדים, דבר שגרם סכסוך עם שכניו.

• אי הגעה של טכנאי החברה לניתוק ואיסוף המכשיר במועד שתואם.

  בשל אי שביעות רצון מהתנהלות הנתבעת, ביקש התובע ביום 24.10.17 להתנתק מהשירות. לטענתו, ניתוק ואיסוף המכשיר ממשרדו תואם ליום 02.11.17. משלא התייצב הטכנאי של הנתבעת, חזר ופנה לנתבעת ביום 06.11.17. בשיחה עם נציגת הנתבעת, אישרה האחרונה כי על אף ההתחייבות לשלוח טכנאי לניתוק ואיסוף המכשיר, הדבר לא בוצע. ביום 07.11.17 חזר ופנה המבקש לנתבעת בכתב בעניין זה. ביום 19.11.17 פנתה אליו נציגת הנתבעת ותאמה את ניתוק ואיסוף המכשיר ליום 20.11.17. גם במועד זה לא התייצב הטכנאי.

על כן, הגיש המבקש ביום 20.12.17 את התביעה שבפני. בכתב התביעה טען כי עקב התנהלות הנתבעת נגרם לו נזק בשיעור 6,300 ₪, על פי הפרוט שלהלן:

• פיצוי ללא הוכחת נזק ("חוק הטכנאים") 1,800 ₪

• עוגמת נפש 2,500 ₪

• בזבוז שעות עבודה והוצאות 2,000 ₪