לליקו נ' מנורה - איזו אהרן בע"מ

בהכנת התיק לדיון עלה כי התביעה אינה בסמכות עניינית של בית משפט זה, אלא בסמכות יחודית של בית הדין לעבודה.

עילת התביעה הינה תשלום, ששילם התובע ליועץ מס, על מנת לקבל מהנתבעת תוספת לפיצויי פיטורין ששילמה לו. התובע מתאר, ועל העובדות אין מחלוקת, כי עם סיום עבודתו אצל הנתבעת שולם לו הסכום 17,125 ₪ על פי תחשיב שערכה הנתבעת, והוא קיבל אותו, אף חתם על כתב ויתור. לאחר מכן לפני שקיבל את התשלום התייעץ עם איש המקצוע, שילם לו סכום של 1,750 ₪ עבור בדיקת החומר והסכים עמו כי ישלם לו גם אחוזים מסכומים נוספים, ככל שיתקבלו מהנתבעת. לאחר מתן חוות הדעת לפיה מגיעים לתובע 12,400 ₪ נוספים מהנתבעת, הסכימה האחרונה לשלמם, ונחתם הסכם פשרה. התובע תובע כי הנתבעת תשיב לו את הסכום 3,550 ₪, ששילם ליועץ המס עבור הטעות בחישוב ע"י הנתבעת.

הנתבעת טענה לחוסר סמכות עניינית בכתב ההגנה, וחבל שלא הגישה בקשה נפרדת בעניין. לנתבעת גם טענות לגוף התביעה, לפיהן הסכם הפשרה מאיין את זכות התביעה.

התובע ציין כבר בכתב התביעה כי הסמכות נתונה לבית משפט זה "מכיוון שלא מדובר בכספי עבודה שבין עובד מעביד, אלא בעקבות כספים שהוצאו לגורם שלישי עקב "טעות" של הנתבעת" (סעיף 9 לכתב התביעה). לפיכך לא ביקשתי תגובתו בשנית לטענה.

לאחר בחינת כתבי הטענות, אני מוצאת כי עילת התביעה והסעד הנדרש הינם בבירור בסמכות היחודית של בית הדין האזורי לעבודה.

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

בענייננו אין חולק כי בין הצדדים שררו יחסי עובד-מעביד, וטענת התובע בתביעתו הינה כי נדרש לשלם ליועץ המס עקב ה"טעות" של הנתבעת בתשלום הפיצויים. מכאן שעילת התביעה הינה התשלום החלקי, שאילץ את התובע, לכאורה, לפנות ליעוץ על מנת לקבל את זכויותיו. אני קובעת כי מדובר בסעד, הנובע מעילה, שבסמכות בית הדין לעבודה. אין בכך שהתובע לא נאלץ להגיש נגד הנתבעת תביעה לבית הדין בגין זכויותיו אלא הושגו הסכמים בעניין, כדי ליתן לתביעתו אופי שונה.

"עילת התביעה בתביעה, מושא ערעור זה, היא הפרת חוזה העבודה. הסמכות של בית הדין לעבודה נקבעת על פי נוסח כתב התביעה, כפי שנוסח על ידי המערער (התובע) בכתב התביעה. משזו עילת התביעה, הסמכות לדון בה, היא לבית הדין לעבודה" (ע"ע (ארצי) 687/05 אלי גור נ' מכתשים, 15.11.2006, פורסם בנבו, ההדגשה במקור).

אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית.