ת"ק 41245-06-14 מצא נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 31.7.13 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 3355575 (להלן: "רכב התובע").

2. הנתבעת חברת היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים ומתירת השימוש ברכב מ.ר. 8662013 (להלן: "רכב הנתבעת").

3. מוסכם בין הצדדים כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובע וכי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג רכב הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת גובה הנזק.

4. שמאי מטעם התובע אשר בדק את רכב התובע הכריז על רכב התובע כאובדן מוחלט והעריך את שווי הרכב, כולל תוספות, בניכוי שרידים, בסכום של 127,567 ₪. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 1,451 ₪, ובנוסף דרש התובעת פיצוי בגין שהייה ללא רכב במשך שלושה חודשים בסכום של 2,500 ₪.

5. ביום 20.10.13 שילמה הנתבעת לתובע בגין נזקיו סך של 119,962 ₪. הנתבעת הפחיתה משווי הרכב, וכן משכ"ט השמאי, בגינו שולם לתובע סך של 850 ₪ בלבד. כמו כן לא שולמו לתובע הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד האירוע ועד למועד התשלום ולא שול פיצוי בגין ביטול זמן והוצאות נסיעה. מכאן התביעה לתשלום ההפרש.

6. הנתבעת טוענת כי ערך הרכב הבסיסי של התובע הינו 106,000 ₪, ויחד עם סכום התוספות עומד 119,498 ₪. לדבריה, השמאי מטעם התובע שגה בחישוב ערך הרכב. כן נטען כי שכר טרחת השמאי הינו מופרז.

    

   דיון והכרעה

7. התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי ערוכה כדין ממנה עולה כי שווי הרכב עם התוספות עומד על 138,860 ₪. יצוין, כי הן לשיטת שמאי התובע והן לשיטת שמאי הנתבעת שווי הרכב הבסיסי הינו בסך של 106,000 ₪ והמחלוקת הינה רק לעניין התוספות.