ת"ק 41213-11-14 פסו נ' קרסנר

בתאריך 17.10.14, ברח' הביכורים שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת, הנהוג על ידה.

לטענת התובע, בעת שנסע במעלה הרחוב, שהינו חד סיטרי ומכוניות חונות משני צידיו, חש לפתע רעש של חריקה בצד ימין של רכבו ומשעצר את הרכב, הסתבר לו כי הנתבעת, שיצאה ממקום חניה שבצד ימין הדרך – פגעה ברכבו.

הנני מקבלת כמהימנים עליי לחלוטין את דברי התובע באשר לאופן קרות התאונה וקובעת כי התאונה התרחשה בעת שנסע ישר בנתיבו.

לטענת הנתבעת, אכן ביקשה לצאת ממקום חניה שבצד ימין הדרך. רכב שהגיע מאחור עצר את נסיעתו ואיפשר לה לצאת ממקום החניה, כאשר הינו מבקש להחנות במקומה.

הנתבעת, שסברה כי כל הנתיב פנוי ליציאתה – החלה בנסיעה ובעת שהיתה בנסיעה איטית, כשחלק מרכבה כבר יצא ממקום החניה, הגיח רכב התובע מאחור, עקף את הרכב שנעצר כדי לאפשר לה לצאת ממקום החניה, פנה ימינה לעברה ופגע בה.

הנני מקבלת את טענת הנתבעת כי אכן רכב שהגיע מאחור עצר והיא החלה לצאת ממקום החניה, אך הנני דוחה מכל וכל את טענתה כאילו רכב התובע, שעקף את הרכב שנעצר כך מאחורי רכב הנתבעת – סטה ימינה לעברה ופגע בה.

זוהי טענה שקרית של הנתבעת, שעלתה לראשונה במהלך שמיעת ההוכחות, כאשר הסתבר לנתבעת כי רק סטיה של רכב התובע ימינה, תשחררה מאחריות לתאונה ועל כן טענה כך, כאשר, כאמור, זכרה של הטענה בדבר סטיית רכב התובע ימינה, לעברה, לא עלתה כלל בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת או בדיווח שלה לחב' הביטוח מטעמה.

משמע, לקביעתי, טענה הנתבעת כי התובע סטה ימינה רק משנוכחה לדעת שגם אם גירסתה בדבר עצירת הרכב מאחוריה הינה נכונה – עדיין מתקיימת אחריותה לתאונה, כאשר היה עליה להמשיך ולבדוק אם רכב אחר, כדוגמת רכב התובע, אינו מגיע מאחור ומבקש לעקוף את הרכב העוצר, עקיפה שהינה כדין.

הנני קובעת כי התאונה ארעה כאשר הנתבעת החלה לצאת ממקום החניה ואכן רכב אחר עומד מאחור ומחכה להשלמת יציאתה, המשיכה בנסיעתה אל תוך נתיב הנסיעה, כאשר אינה בודקת כלל את מצב התנועה המגיע מאחוריה ופגעה עם הפינה הקדמית שמאלית של רכבה בדופן הימני של רכב התובע, הנוסע בנתיבו, בנסיעה ישרה, במעלה הרחוב.