סיגל נ' אבייה ואח'

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רטיבות, שנגרמו לו לטענתו, מדירת הנתבעים.

לטענת התובע, החלו לחדור מים לדירתו וזאת כתוצאה מצינור מזגן השייך לדירת הנתבעים ומתיז מים על קיר דירתו. הנתבע מצדו, טען כי לא עשה כל שימוש במזגן בחודשים הנטענים על ידי התובע וזאת בשל תקלה שהיתה במזגן ומכל מקום הנזקים הנטענים לא יכולים להיווצר היו כתוצאה מצינור מזגן הנתבע.

במסגרת הדיון שהתקיים לפני, ביום 10.9.2017, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מכריע מטעם בית המשפט שיקבע את מקור הנזילה, יכריע על מי מוטלת האחריות למקור הנזילה וכן עלות תיקון הנזקים ככל שקיימים.

בהתאם להסכמות אלה מונה המהנדס ד' בייער כמומחה מטעם בית המשפט אשר חווה דעתו.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, נספחיהם, עיינתי בחוות הדעת ובתגובת התובע לחוות הדעת, ועיינתי בתמונות הנזקים וקיר הבניין, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

מצאתי לקבל את חוות דעתו של המומחה המומחה ד' בייער אשר מצא כי מקור חדירת המים לדירת התובע נובע, כאמור בס' 8 לחוות הדעת "בשל חוסר איטום של הקיר החיצוני בבניין המשותף אשר אפשר למי גשם לחדור לתוך דירת התובע. מים העודפים של המזגן אשר זרמו לאורך הקיר המשותף במשך ימים ספורים בקיץ לא אמורים לחדור לדירת התובע." וממילא כי הנזקים בדירת התובע מקורם לא בדירת הנתבע.

אמנם, התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבעים העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אותו אירוע.

הכלל הוא כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תדחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות.

בהינתן כי כל טענותיו של התובע מתסתכמות בטענות כלליות כי צינור הנתבעים הוא שגרם לחדירת המים לדירת התובע ובהינתן חוות דעת אהמומחה מטעם בית המשפט אני מוצאת כי דין התביעה להידחות.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים את עלות מחצית שכר טרחת המומחה ששולמה לו.