ת"ק 41150-02-15

מהות התובענה

1.התובעים עותרים להשבה של חלק ממס בולים אשר שולם על ידם מכוח חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א -1961 (להלן: "חוק מס הבולים"), התובעים נטלו הלוואה בשנת 2004, עת חוק מס הבולים על תוספתו הראשונה היו בתוקף. מס הבולים שולם ביום 10.5.2004 בסך 2717 ש"ח (ר' נספח 2 לכתב התביעה). לטענתם נגבה מהם מס ביתר.

הרקע

2.ביום 10.5.2004 נטלו התובעים משכנתא מבנק טפחות, במסגרת עריכת המסמכים, שילמו מס בולים בסך של 2,717 ₪ (ר' נספח 2 לכתב התביעה).

3.בשנת 2006 נודע לתובעים כי נערך דיון משפטי בעניין אופן חישוב מס הבולים;

4.התובעים פנו לנתבעת במכתב מיום 4.5.2006 ת בבקשה להשיב להם סכום אשר לטענתם נגבה מהם ביתר (ר' נספח 3 לכתב התביעה);

5.ביום 5.7.2006 השיבה הנתבעת כי לפי דנ"א 4239/03 מדינת ישראל נ' שיכון ובינוי אחזקות בע"מ (נבו) וביחוד לפי האמור בסעיף 9 לפסק הדין, השאלה של היוון הסכום הנקוב בהסכם, לצורך חישוב הערך הנשוא כמשמעותו בחוק מס בולים, טרם הוכרע סופית, ומתברר בערכאות. כן נאמר כי עם מתן פסק דין סופי, ינהגו הרשויות בהתאם להלכה (ר' נספח 4 לכתב התביעה ונספח 5 שנוסחו זהה לנספח 4).

6.ביום 15.5.2014 פנו התובעים לנתבעת במכתב מפורט וציינו, ביום 6.2.2006 דחה בית המשפט העליון את בקשת המדינה לדיון נוסף ובכך ניתן פסק-דין סופי ומוחלט המבסס את זכותם להשבה של מלוא מס הבולים ששולם (ר' נספח 6 לכתב התביעה).

7.ביום 26.5.2014 השיבה הנתבעת כי הפניה הועברה להנהלת רשות המיסים, ליחידה המשפטית (עו"ד קובי אברהם) למתן תגובה; כן צוין טלפון ישיר של עו"ד אברהם (ר' נספח 8 לכתב התביעה).