ת"ק 41004-09-15 גלבורט נ' פסגות בית השקעות בע"מ

לפני בקשה להעברת הדיון בתיק לבית הדין האזורי בתל-אביב.

1. המשיב (להלן: "התובע") הגיש כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה בעניין החזר הלוואה לנתבעת. בכתב התביעה נטען כי ביום 13.1.15 קיבל התובע הלוואה מקרן ההשתלמות שלו המנוהלת על ידי הנתבעת, והעביר לנתבעת את כל המסמכים הנדרשים, לרבות הרשאה לחיוב חשבונו. ביום 30.3.15 קיבל התובע מכתב התראה לתשלום חוב בסכום של 37 ₪. לאחר קבלת מכתב ההתראה, ניסה התובע ליצור מספר רב של פעמים קשר עם הנתבעת, ונאמר לו כי יחזרו אליו, אך הדבר לא נעשה. חרף פניותיו של התובע, הוא המשיך לקבל מכתבי התראה אשר כללו איום בנקיטת אמצעים משפטיים.

2. ביום 16.7.15 קיבל התובע מכתב התראה ממשרד עורכי דין בגין אי תשלום חוב ההלוואה, כאשר סכום החוב תפח ל-93 ₪. ביום 10.8.15 חויב חשבון הבנק של המבקש בסכום של 130 ₪. התובע מציין כי עד לאותו מועד לא חזר אליו נציג הנתבעת עם תשובה.

3. התובע דורש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בשל היחס בלתי מקצועי והמזלזל שקיבל ממנה ואי מתן מענה לפניותיו.

4. הנתבעת טוענת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית הדין האזורי לענייני עבודה. כך, טוענת הנתבעת כי הינה חברה מנהלת של קופות גמל וכי התובע הינו עמית ובעל חשבון אצל הנתבעת.

5. סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קובע כי לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתביעות של חברים או חליפיהן נגד קופות גמל, אם התובענות נובעות מהחברות בקופות.

6. סעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח -1958, מגדיר קופת גמל ככוללת קרן או קופה שהעובד חבר בה, והנתבעת עונה להגדרת קופת גמל כאמור בחוק זה.

7. התבעת טוענת כי מדובר בתביעה כנגד קופת גמל הנובעת מחברותו של התובע בקרן ההשתלמות שבניהולה של הנתבעת.