ת"ק 40923-05-14 טוביה נ' כהן ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בשל הפסדים שנגרמו לתובעת, בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") ומבוטח על ידי הנתבעת 2, בתאריך 4.11.13.

בעת התאונה נהג ברכב התובעת בעלה, מר יהודה טוביה (להלן:"נהג התובעת"). לטענת נהג התובעת, במועד התאונה נסע בכביש חד צדדי, במהירות איטית, כאשר לפתע הרכב הנהוג על ידי הנתבעת נסע בנסיעה לאחור, במטרה לצאת מחניה בה חנתה הנתבעת, בצד ימין של הכביש. לטענתו, הפתיעה אותו הנתבעת כאשר נסעה לאחור, ופגעה ברכבו לאחר שקצה הרכב שלו כבר חלף על פניה.

לטענת הנתבעת, עמד הרכב שלה בחניה, כשמנועו דומם. הנתבעת העידה כי התכוונה להתניע את הרכב, אך בטרם הספיקה לעשות כן, חשה בחבטה כאשר רכב התובעת פגע ברכבה שלה, בעודו חונה.

עיון בתמונות של שני כלי הרכב, מלמד כי גרסת הנתבעת בלתי מתקבלת על הדעת, ואין כל דרך לקבלה.

לו היתה גרסת הנתבעת נכונה, היה מוקד הנזק ברכב התובעת בחזית הקדמית של הרכב, ואילו הפגיעה ברכב הנתבעת היתה מצידו הימני, שכן לטענתה עמדה היא בחניה ורכב התובעת, שהגיע מימין, הוא שפגע בה בנוסעו ישר.

מעיון בתמונות רכב התובעת (ת/1) עולה בבירור כי הפגיעה אינה בחזית, אלא פגיעת מעיכה בחלק הימני של הרכב. פגיעה זו תומכת בבירור בגרסת נהג התובעת.

הפגיעה ברכב הנתבעת נמצאת בחלק השמאלי אחורי של הרכב (תמונה תחתונה בת/2), דבר המתיישב אף הוא עם גרסת נהג התובעת וסותר את גרסת הנתבעת.

עדותו של נהג התובע היתה קוהרנטית ומשכנעת, והיא נתמכת בתמונות מוקדי הנזק כאמור. עדותה של הנתבעת, לעומת זאת, אינה מהימנה בעיני. עדותה לא התמקדה בפרטים הרלוונטיים לקרות התאונה, ונמסרה תוך שהיא צועקת ומגזימה בתיאור העובדות.

מכל מקום, גרסת הנתבעת פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, בהתחשבה בעובדה שרכב התובעת נסע ישר בכביש, ולא פגע באף רכב אחר שחנה לפני רכב הנתבעת, ובהתחשב במוקדי הנזק.