ת"ק 40841-08-15 מרגלית נ' מסיקה

1.תביעה קטנה להשבת תשלום ששילמה התובעת לנתבע בגין עסקה לרכישת רכב, אשר בוטלה בהסכמת הצדדים לנוכח אי התאמת נתוני הרכב להסכמה ולהתחייבות הנתבע כלפי התובעת במסגרת העסקה.

התובעת טוענת כי במסגרת העסקה הוסכם על ביצוע טרייד אין כך שהתובעת מסרה לנתבע רכב מסוג מיצובישי בשווי שנקבע ע"י הנתבע בסך 31,000 ₪, ובנוסף שילמה לו 20,000 ₪ נוספים, שכן העסקה עמדה על תשלום סך כולל של 51,000 ₪ בגין רכב מסוג מאזדה, מושא ההסכם בין הצדדים.

התובעת מפנה להסכם שנחתם בין הצדדים, נספח ב' לכתב התביעה, ולפיו התחייב הנתבע כי המדובר ברכב ללא תאונות וללא שעבודים, ואף תנאי התשלום כמתואר ע"י התובעת נקובים בתמצות בהסכם האמור. עוד מצוין בהסכם כי מנוע, גיר ושלדה באחריות וכי במידה שיש בעיה יוחלף הרכב.

אלא, שלאחר כשבועיים במהלכם התברר כי הרכב רחוק מלהיות תקין כמובטח, החזירה התובעת את הרכב לנתבע ודרשה כי ישיב את כספה או יחליף את הרכב, כמובטח. הנתבע אישר כי רכב המאזדה אכן עבר תאונה, אולם חרף חלוף הזמן ופניות חוזרות של התובעת לא פעל להחלפת הרכב או להשבת התמורה.

בניסיון להקטין את נזקיה, ועל אף שהרכב היה מצוי משך כ-5 חודשים ברשות הנתבע (אף כי הבעלות נרשמה זה מכבר על שם התובעת), פעלה התובעת למכירת הרכב, ולבסוף מכרה אותו תמורת סך של 20,000 ₪, שכן עפ"י דוח בדיקת מכון שבוצעה טרם המכירה מדובר ברכב שעבר תאונה קשה ונמצאו בו ליקויים קשים.

2.לטענת הנתבע לצדדים עבר עסקי פורה במהלכו בוצעו ביניהם מספר עסקאות לרכישת רכבים ע"י התובעת.

העסקה מושא התובענה הינה עסקת טרייד אין שביצעה התובעת בתיווכו של הנתבע ובסיועו, נוכח הידע המקצועי בו הוא אוחז ונכונותו לסייע לתובעת.

לאחר מספר עסקאות שבוצעו כאמור בין הצדדים, פנתה התובעת בבקשה להחלפת רכב המיצובישי ברכב גדול יותר שיתאים לבתה ולחתנה, ובעקבות בקשה זו נפגשו הצדדים על מנת לדון בכך. מספר דקות לאחר הפגישה, בדרכו הביתה, ראה הנתבע רכב מסוג מאזדה העונה על דרישות התובעת ומצוי חונה מחוץ למגרש מכוניות באשקלון, והנתבע הזמין את התובעת וחתנה לבחון את הרכב.

מבדיקת הנתבע מדובר ברכב בבעלות רעייתו של אדם בשם שימי ששהה באותה עת בחופשה באילת, וכשהגיעו התובעת וחתנה התרשמו מהרכב והביעו דחיפות לרכישתו. בשלב זה, חרף רצונו של הנתבע לבצע בדיקה של הרכב על מנת לוודא מצבו ושלא עבר תאונות, עמד חתנה של התובעת על רצונו לנסוע ולבדוק את הרכב לבד ובעצמו, ובעזרת מי ממכריו, וכך היה.

לאחר ששב מבדיקותיו החליטו התובעת וחתנה על רכישת הרכב.

החתימה על זיכרון הדברים נעשתה בעקבות חששה של התובעת מעיכוב העברת הבעלות והשעבוד שהיה על הרכב, זאת תוך הסתמכות על ההיכרות הקודמת בין הצדדים.

לאחר שהתובעת התלוננה בפני הנתבע כי הרכב אינו תקין, הציע לה הנתבע להשיב את המצב לקדמותו, ואולם התובעת סירבה בטענה כי שמעה שבעלי המגרשים נוגעים בחלקים של הרכב. לפיכך, פעל הנתבע לפי בקשת התובעת בניסיון למכור את רכב המאזדה ואף קיבל הצעה לקניית הרכב בסכום של 35,000 ₪, אולם התובעת לא היתה מעוניינת במכירת הרכב בסכום זה.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים והתרשמתי מעדותם בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, שכן התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת טענתה בדבר כישלון העסקה נוכח אי התאמת הממכר למובטח עפ"י הסכמת הצדדים.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.