ת"ק 40824-09-15 אורלב נ' מנכ"ל פזגז ואח'

1.לפני תביעה חוזית- כספית, על סך 6,565 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעים בגין תשלומים ששולמו לטענתו ביתר בניגוד להסכם שנכרת בית הצדדים וכן, עותר הוא לחיוב הנתבעים בגין נזקים לא ממוניים.

2.התובע הינו צרכן גז של הנתבעת 3 בדירה ברחוב השומר 3, ירושלים (להלן: "הדירה"). נתבע 1, משמש מנכ"ל הנתבעת 3. נתבעת 2 משמשת כמנהלת שירות לקוחות של הנתבעת 3. הנתבעת 3 פזגז בע"מ (להלן: "פזגז") הינה ספקית גז בעלת רישיון ספק גז מורשה על פי דין.

3.אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, בין הצדדים נכרת הסכם ארוך טווח ביום 9.2.01 הקובע את המחיר הקבוע לכל יחידת גז לתקופה מסויימת וכן, קובע אמות מידה באשר לחיובי צריכת הגז העתידית באופן יחסי לתנודות השונות במחירי הגז בשוק הגז בישראל. התובע טוען, כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם על פי ההסכם במהלך השנים וגבו מחירים גבוהים ללא שעדכנו את המחירים באופן יחסי עת חלה ירידה משמעותית במחירי הגז.

4.המסמכים שצורפו לכתב התביעה הינם כדלקמן: תוספת להסכם חוזה פזגז מול חברי ועד הבית בו מתגורר התובע, מיום 9.2.2001 – חתום על הסכם מנכ"ל פזגז דאז מר יצחק קיאלי; הודעת פקס מפזגז בדבר המשך הסיכום בניהם –מיום 30.1.2001; טבלת סיכום הפרשי זיכוי וטבלאות חשבונות גז לשנים קודמות; חשבוניות תשלום לפזגז בהם מופיעה הנחה ממחירון והתראה לפני ניתוק; העתק מפניית התובע לפניות הציבור במשרד התשתיות הלאומיות- הוסבר לתובע בתגובה לתלונתו, כי אין סמכויות פיקוח ואכיפה בנושאי צרכנות בגז ומדובר בשוק חופשי בו פועלים כ- 30 ספקי גז והינו רשאי לעבור לכל ספק גז אחר על מנת להוזיל את עלויות הגז; מכתב בדואר אלקטרוני שנשלח על ידי התובע לחברת פזגז ביום 20.3.13, בו התובע מבקש תיקון בעבור 3 חשבוניות שלדבריו נפלו בהם פגמים בחישוב באופן שנגבו חיובי יתר בניגוד להסכם.

5.אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה, יש למחוק הנתבעים 1 ו-2 מכתב התביעה בהיעדר יריבות ובהיותם עובדים שכירים אצל הנתבעת 3. הנתבעת 3 מכחישה טענות התובע להפרת ההסכם שנכרת בין הצדדים וטוענת, כי על פי סעיף 4 להסכם, מופיעה אפשרות להעלאת המחירים שתעשה באופן יחסי לעליית המחירים הכללית בשוק הגז לאחר תקופה בת 5 שנים. קרי, לאחר תקופה בת 5 שנים ממועד כריתת ההסכם, זכאית הנתבעת 3 לשנות את המחיר לקוב גז וכנגד זאת, זכאי התובע לסיים את התקשרותו מול פזגז. התובע בחר ביודעין שלא לסיים את התקשרותו ובהתנהגותו קיבל את תנאי ההסכם המשתנים. ראייה נוספת לכך ניתן למצוא במסמך שצורף לכתב התביעה מיום 18.2.2008 בו מבקש התובע לעדכן את מחיר הגז לסכום של 12.5 ₪ לקוב וגם כאן לשיטת התובע לא סביר שהמחיר שהוסכם במועד כריתת ההסכם יישאר קבוע לעד.

6.בנוסף, טוענת הנתבעת 3, כי העלאת המחירים לצרכן אינה מעידה על פגם בהתנהלותה של פזגז שכן, תעריפי הגז לצרכן אינם נתונים לפיקוח ממשלתי והינם פרי כוחות השוק. לטענת הנתבעת 3, עיון בטבלת הנתונים שצורפה על ידי התובע מלמד, כי נכון לחודש יוני 2013 עודכנו המחירים כך שתעריפם עלה באופן יחסי מהמחיר הקבוע בכ-98% ואילו תעריף מחירי השוק לנתבעת 2 צמחו בכ-133%. מכאן, כי התובע זכה לתעריף נמוך מהתעריף המוסכם על פי ההסכם. אשר למחיר דמי השימוש טוענת הנתבעת 2, כי זה עודכן במהלך השנים בהתאם להתייקרויות והעלויות השונות ואין בכך דופי.

7.המסמכים שצורפו לכתב ההגנה: מכתב שנשלח מהתובע בגין מחירי הגז מיום 18.2.2008; העתק פניית התובע לממונה על נושא הגז בדואר אלקטרוני והתשובה שקיבל- מצורף גם לכתב התביעה; טבלת מחירי גז ודמי שימוש קבועים מומלצים; העתק למכתב שנשלח מב"כ פזגז בנדון אישור העברת גביית יתרת החוב של התובע לטיפול משפטי. מכתב דרישה מטעם ב"כ פזגז מיום 3.9.2015 בטרם נקיטת הליכים משפטיים.

8.בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים, טען התובע לאחריות אישית של הנתבע 1 הואיל וההסכם נחתם מול מנהל סניף ירושלים. כמו כן, התובע טען, כי ההסכם לא מוגבל בתקופה והתקופה הנקובה בו בדמות חמש שנים נוגעת לקיומו של פיצוי מוסכם במקרה של ביטול ההסכם בתוך התקופה הראשונה. בנוסף, טען התובע, כי הנתבעת 3 בחרה להעלות מחירים באופן כללי ללא פירוט והסבר באשר לנוסחה על יסודה קבעה את התעריפים , כך גם לא צרפה נוסחה מסודרת ממנה ניתן ללמוד את שיעור עליית המחירים. בנוסף, ציין התובע, כי הואיל ומדובר בצריכת גז באמצעות צובר גז שהותקן על ידי הנתבעת לכל הבית המשותף בו הינו מתגורר, הרי שקיים קושי להתנייד לחברת גז אחרת, כאשר הוא, כמו יתר דיירי הבית המשותף, הינו בבחינת "קהל שבוי".

9.נציג הנתבעת, מר יוני קרייצר, מנהל מחוז ירושלים, טען, כי ככל שהתובע לא היה מרוצה ממחירי הנתבעת יכול היה להודיע על ניתוק ולפנות לחברת גז אחרת ואולם, על פי עדותו של התובע עצמו הוא בחר לצרוך את השירות מהנתבעת חרף טענותיו ובכך, הביע ויתור ומחילה על זכותו זו. לדבריו, התובע בחר לתבוע את הנתבעת רק לאחר שננקטו הליכי גבייה נגדו בעקבות חוב שנוצר לו בעטיה של צריכת גז שלא שולמה.