ת"ק 40779-11-13 אילוז נ' מנחם

1.בפני בקשת הנתבעת לבטל את פסק הדין מיום 29.6.14 על פיו התקבלה התביעה שהגיש התובע כנגדה בהעדר התייצבות הנתבעת לדיון.

לטענת הנתבעת, כמפורט בבקשתה אשר הוגשה ביום 30.6.14 –יום לאחר מתן פסק הדין, הגיעה לביה"מ באיחור-בשעה 10:00 וזאת מאחר שלא חשה טוב לאור הריונה המתקדם, לחץ דם גבוה וקשיים פיסיים ונפשיים .

התובע התנגד לבקשה וטען כי האישור הרפואי שצורף הוצא בדיעבד ואף בו לא נרשמה חופשת מחלה המצדיקה את העדרות הנתבעת מהדיון.

דיון

2.בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות(סדרי דין)תשל"ז:

"ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי ביה"מ ,על פי צד אחד ,לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים".

הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין במועד כאמור בתקנות ואף יום אחד בלבד לאחר המועד בו ניתן פסק הדין. יחד עם זאת, וגם אם הנתבעת לא חשה בטוב ביום הדיון, היה עליה, לכל הפחות, להודיע לביה"מ על האיחור והתייצבותה באיחור, ללא כל הודעה, גרמה להוצאות התובע אשר התייצב לחינם למועד שנקבע . זאת ועוד, צודק התובע בטענתו כי ככל שהנתבעת התייצבה בביה"מ בשעה 10:00 ,הרי גם לא הוצג כל טעם למניעה מלהתייצב בשעה שנקבעה ואף באישור המחלה שהוצא, לאחר מכן ,לא נרשם לנתבעת יום מחלה באותו מועד.

3.יחד עם זאת ,זכות הגישה לערכאות הפכה בהלכה הפסוקה בשנים האחרונות לזכות יסוד ותמיד עדיפה הכרעה עניינית בטענות הצדדים על פני הכרעה המתבססת על מחדלים פרוצדוראליים.

לפיכך, על מנת לא למנוע מהנתבעת את יומה בביה"מ מחד ואולם על מנת שהתובע יפוצה בגין התייצבותו לחינם לדיון שנקבע מאידך ,אני קובעת כי ההחלטה תבוטל בתנאי ובכפוף להפקדת הוצאות התובע בסכום של 500₪ בקופת ביה"מ וזאת תוך 20 יום. (ימי הפגרה במניין).

ככל שיופקדו ההוצאות ,ייקבע מועד חדש לדיון בתביעה והמזכירות תעביר הסכום שיופקד לתובע.

לא יופקדו ההוצאות ,יעמוד פסק הדין על כנו.