ת"ק 40737-07-14 הרמולין נ' זגזג יזמות בע"מ

לטענת התובעת, כמפורט בכתב תביעתה, בתאריך 28.4.14 התקשרה לגב' ליגל, מי שסברה שהינה הבעלים של "וילה מון בלאן" שביישוב מעונה שבגליל העליון, המשמשת כ"צימר" למטרות נופש וביקשה לרכוש שם נופש למשך סוף השבוע שבין 13-14 לחודש יוני 2014, וזאת עבורה ועבור משפחתה המורחבת, קרי: בעלה, 3 בנותיה, חתניה ו-7 נכדיה.

לטענת התובעת, הסבירה לגב' ליגל כי הינה מבקשת לחגוג יום הולדת לה ולבעלה, תוך שהינה מדגישה בפני נציגת הנתבעת כי מדובר באירוח משפחתי עם 7 ילדים, בטווח הגילאים שבין שנה אחת ל-13 שנים וכי הינם מבקשים לחגוג ולבלות את סוף השבוע בשקט ובפרטיות.

הגב' ליגל הסבירה לתובעת כי מדובר ב-2 וילות המיועדות לאירוח של משפחות וכי קיימת הפרדה מוחלטת בין 2 הוילות.

כן הבטיחה כי הוילה שתשכור הינה שקטה, מיועדת לאירוח משפחות בלבד ותתאים לצרכיה של התובעת – אירוח סולידי ושקט.

על בסיס דברים אלה, שכרה התובעת את הוילה לאותו סוף שבוע, שכלל לילה אחד בלבד, שילמה דמי קדימה בסך של 450 ₪ ומשהגיעו בני המשפחה למקום, ביום 13.6.14, בשעה 14:40 לערך, שילמה התובעת את יתרת המחיר המוסכם, בסך נוסף של 4,050 ₪.

ברם, מיד בהגיעם למקום, הסתבר כי לא מדובר כלל בוילה אלא במבנה מוארך, המורכב מ-2 יחידות דיור, שאחת מהן הוקצתה לתובעת ולבני משפחתה ואילו בשניה התקיימה כבר מסיבה רועשת.

כפי שפורט בכתב התביעה, התובעת ובני ביתה הודיעו מיידית לנציג של הנתבעת, אביאל, כי לא יוכלו להתארח במקום עקב הראש מחריש האוזניים שבקע מהיחידה הצמודה לזו שלהם.

אותו אביאל ביקש מהתובעת שלא לבטל את הזמנתה, תוך שהינו מתחייב להפסקת המוסיקה לאלתר.

מסתבר כי הדבר לא עלה בידו והתובעת מתארת בכתב תביעתה כיצד זה המוסיקה, שהושמעה בקולי קולות, לא איפשרה כלל לתובעת ולבני משפחתה לקיים את מסיבת יום ההולדת, עליה טרחה כה רבות.