ת"ק 40468-11-14 אטשטיין נ' פוג'יקום בע"מ

בתאריך 3.2.14, נחתם בין הצדדים הסכם על פיו תפעל התובעת לפיתוח עיסקי עבור הנתבעת, בתנאים כפי שנקבעו בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, שעותק הימנו צורף לכתב התביעה.

התקשרות זו שבין הצדדים הופסקה על ידי הנתבעת בתאריך 12.5.14, עקב חילוקי הדעות שבין הצדדים, שבגינם הגישה התובעת את התביעה שבענייננו.

לטענתה של התובעת, הינה זכאית לקבל מהנתבעת שכר עבודה עבור 5 ימי עבודה שלה בתערוכה, שהתקיימה בין התאריכים 3-7.4.15 באיטליה, ושבה הקימה התובעת דוכן עבור הנתבעת ואף שהתה בו במהלך ימי התערוכה.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה את שכר עבודתה בסך של 12,500 ₪, כפי שפירטה בכתב התביעה.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את חבותה לתשלום שכר עבודה נוסף כלשהו לתובעת, כאשר גרסה כי דרישת התובעת לתשלום שכר עבודה בגין שהייתה בחו"ל - אינה מעוגנת בהסכם שבין הצדדים ואף עומדת בניגוד לו.

לאחר שנשמעו מלוא טענות הצדדים והובאו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים, הנני מקבלת את גירסת הנתבעת וקובעת כי דינה של התביעה – להידחות.

בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, נקבע במפורש מה יהא שכרה של התובעת ומה תידרש לעשות כדי לזכות בו.

בפרק סיכום ההתקשרות, הוא הפרק שלפני סע' 1, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת תשלום של 10,000 ₪ בחודש, כאשר העבודה תמורתו, כמפורט בהסכם, תבוצע על ידי התובעת במשרדי הנתבעת, בתדירות שלפחות יום אחד בשבוע ובביתה של התובעת.

לגבי האפשרות הצפויה מראש של נסיעת התובעת לחו"ל, נקבע במפורש כי התובעת תהא זכאית לכך ש"הוצאות בגין נסיעות לחו"ל יכוסו במלואם על ידי החברה".

בהסכם לא נקבע דבר לגבי תשלום עבור השעות שבהן תשהה התובעת בחו"ל וכן לא נקבע כי התובעת תהא זכאית לתשלום בגינן, מעבר לתשלום בגין התייצבותה במשרדי הנתבעת והעבודה שתבצע בביתה שלה, כפי שפורט לעיל.

הנני מקבלת את טענות הנתבעת כי המינוח "תשלום בגין הוצאות" עבור נסיעות של התובעת לחו"ל, כמפורט בהסכם, אינו כולל בחובו תשלום עבור שכר עבודה נוסף.