ויינשטיין נ' מילר

בתאריך 13.5.14, בחניה החיצונית של בית בירם בחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב הנתבעת, הנהוג על ידה.

הנני מקבלת כמהימנים עליי לחלוטין את כל דברי עדותה של התובעת בדבר אופן התרחש התאונה והתנהלות הצדדים לאחריה.

הנני קובעת כי התאונה התרחשה כאשר הנתבעת נסעה לאחור במהירות ופגעה ברכב התובעת שהיה בחניה מאחוריה (להלן: "התאונה").

הנני קובעת כי כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים בחזית רכבה של התובעת וכי כל הנזקים, כפי שנקבעו בדו"ח השמאי, מר גיא בן שושן, הינם תוצאת התאונה ולא נגרמו בכל אירוע אחר.

הנני מקבלת את ממצאיו של השמאי מר גיא בן שושן, כפי שנכתבו בחוות דעתו וכפי שהעיד עליהם בביהמ"ש, כאשר, למסקנתו, גם אם היתה הפגיעה ברכב התובעת קלה, היו נגרמים אותם הנזקים.

הנתבעת העידה מטעמה שמאי רכב, מר אברהם פינקלשטיין, אך זה לא בדק את רכבה של הנתבעת ולא נתן חוו"ד.

כל שעשה, לדבריו, הוא צילום רכב הנתבעת, אך תצלומיו לא הוצגו בפני ביהמ"ש.

אינני מקבלת את טענותיו של מר מילר, בעלה של הנתבעת, כפי שהעיד עליהם בביהמ"ש לעניין הנזקים ברכב התובעת ומעדיפה עליהם, ללא כל היסוס, את קביעותיו של השמאי מר גיא בן שושן.

יש לציין בהקשר זה כי הפגוש האחורי שברכב הנתבעת לא פורק כלל, כך שלא ניתן היה לשלול את טענת מר ירון קליצבסקי כי בעת התאונה נלחץ הפגוש האחורי שברכב הנתבעת אל מול חלק קשיח שנמצא בבסיס החיזוק של הפגוש לרכב והוא שגורם לנזק, כאשר הפגוש חוזר למקומו לאחר המכה.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבעת נסעה לאחור בחוסר זהירות וברשלנות, פגעה ברכב הנתבעת וגרמה לו לנזקים.