ת"ק 40061-11-16 בן-פורת נ' קשרי תעופה בע"מ

מונחת בפניי, תביעה כספית בה עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום הסך הכספי של 32,000 ₪ , מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), בגין דברי פרסומת שנשלחו על ידי הנתבעת לתיבת הדואר האלקטרוני בה מחזיק התובע (להלן: "תיבת הדואר האלקטרוני"), מבלי שנתנה הסכמתו לכך.

טענות הצדדים

1. התובע טוען כי החל מיום 13.7.16, ובמהלך החודשים שלאחר מכן, שלחה הנתבעת לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, ללא הסכמתו וללא אישורו, דברי פרסומת והכל במטרה לעודד ולרכוש מוצריה ו/או שירותיה של הנתבעת "ו/או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" (סעיף 3 לכתב התביעה) (להלן: "דברי הפרסומת").

   לטענתו, ביום 17.7.16 שלח לנתבעת הודעת סירוב ראשונה "בדוא"ל חוזר (השב) להודעה שקיבל ובדרך שקובע החוק..." (סעיף 4 לכתב התביעה), ובה ביקש כי יוסר מרשימת התפוצה של הנתבעת.

   חרף האמור, הנתבעת המשיכה לשלוח דברי הפרסומת לתיבת הדואר האלקטרוני.

   מאחר שהדבר היווה מטרד, שביקש לשים לו קץ, שלח התובע עוד שש הודעות דואר אלקטרוני לכתובת ממנה נשלחו אליו דברי הפרסומת, בבקשה להסירו מרשימת התפוצה של הנתבעת (להלן: "בקשות ההסרה") אלא שחרף האמור, הנתבעת המשיכה לשלוח דברי הפרסומת לדואר האלקטרוני.

   לטענת התובע, לעיתים לא התקבל מענה לבקשות ההסרה ששלח, ובפעמים אחרות התקבל מענה לתיבת הדואר האלקטרוני בזו הלשון:

   " כתובת הדואר האלקטרוני שהזנת לא נמצאה. בדוק את כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען ונסה לשלוח שוב את ההודעה. אם הבעיה נמשכת, פנה אל מחלקת התמיכה" (סעיף 5 לכתב התביעה).

   התובע מוסיף, כי הוא נמנע מפתיחת קובץ או לחיצה על קישור שאינו מכיר או שאינו מוכר לו "עקב תופעות דרישת הכופר בה האקרים תוקפים מחשבים..." (סעיף 8 לכתב התביעה) ומשכך, בחר לשלוח את בקשות ההסרה לכתובת הדואר האלקטרוני ממנה נשלחו אליו דברי הפרסומת, אלא שכאמור, לא ניתנה לו האפשרות לשלוח את בקשות ההסרה באמצעות דואר אלקטרוני חוזר ובצורה בה שוגרו אליו דברי הפרסומת.