ת"ק 40058-06-15 בר שאול נ' ברק

בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים – תחילה זוגית ולאחר מכן חברית.

התובע טוען כי הלווה לנתבעת 2,000 ₪ בשנת 2009 וכי במשך השנים פנה אל הנתבעת כדי לקבל את הסכום שהלווה, ללא הועיל. התובעת מכחישה כי נטלה הלוואה מאת התובע.

זו המחלוקת.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

בדיון בפניי השמיע התובע הקלטת שיחה בין הצדדים (עמ' 1, ש' 14 לפרוט') שתימלולה צורף לתיק בית המשפט ביום 1/11/15 (עמ' 3 להודעה מיום 1/11/15).

בהתאם לאותה שיחה, שנשמעה כשיחה נינוחה (עמ' 2, ש' 12), שואל התובע את הנתבעת האם היא מתכוונת להשיב לו את סכום ההלוואה ואף צויין בשיחה הסכום של 2,000 ₪.

הנתבעת נשמעה בשיחה, כמי שאינה מכחישה דבר קבלת ההלוואה ואף מתחייבת להשיב את ההלוואה. ובלשונה: "זה בסדר, אני אחזיר לך את זה בסוף". על הדברים חזרה בשנית ואמרה: "אני אחזיר לך..." ו"אני אחזיר לך בסוף". בסוף השיחה אף אמרה "לא שכחתי.. אני לא שוכחת".

יש בשיחה הזו כדי לאשש טענת התובע לעצם מתן ההלוואה ולעובדה שזו לא הוחזרה. כן יש לשלול טענת הנתבעת כי מעולם לא נטלה מאת התובע ההלוואה האמורה.

התוצאה:

אשר על כן אני מורה על קבלת התביעה.

אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך של 2,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה (בהעדר תאריך מדוייק למתן ההלוואה יחושבו הפרשי הצמדה וריבית מיום 15/6/09) מיום 15/6/09 ועד היום, סך של 2,385 ₪.