ת"ק 39726-04-14 נמירובסקי נ' פינחסוב

בתאריך 3.11.13, ברח' פיקא שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע, הנהוג על ידו.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות, הנני קובעת כי הוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה ולתוצאותיה.

בין אם התרחשה התאונה כפי שהתובע העיד עליה ובין אם התרחשה כפי שהנתבע העיד עליה, הרי שסימני הנזק שברכב התובע, פגיעת מעיכה בפגוש האחורי, בצידו הימני, מצביעים על כך שהתובע כבר הספיק להתיישר עם רכבו בנתיב הנסיעה ועל הנתבע היה לסגל דרך נהיגתו כך שלא יפגע ברכב התובע.

לעניין נזקי התובע, הנני קובעת כי הוכח שבגין התאונה חוייב התובע בהשתתפות עצמית בסך של 1,460 ₪ וכינון בסך של 160 ₪.

בסה"כ 1,620 ₪.

במהלך שמיעת ההוכחות, באו בפני ביהמ"ש טענות הנתבע כי היה נכון לפעול לתיקונו של הנזק ברכב התובע ומאידך, טענות התובע בדבר אופן התנהלותו של הנתבע לעניין זה והנסיבות שבגינן פעל לתיקון רכבו ולהגשת התביעה.

הנני קובעת כי אכן התובע דרש מהנתבע כי יפצהו, מעבר לנזקים הממשיים שנגרמו לו, גם בסך של 600 ₪, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בגין התאונה וכן לתיקון הפגוש הקדמי, בו היה נזק שאינו קשור לתאונה, אך הנתבע סירב לכך, ובדין - סירב.

מכל מקום, לקביעתי, היה הנתבע נכון לתקן את כל הדרוש תיקון ברכב התובע, אך הדבר לא הסתייע בידו, כמפורט לעיל.

בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבע לפצותו אף בסך של 500 ₪ בגין טרחה ועוגמת נפש.