ת"ק 39489-02-15

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לדופן הימנית של רכבו, שנגרמו לטענתו כולם בידי הנתבע 2.

הנתבע 2 מודה כי בעת שניסה להיכנס עם רכבו לחנייה בין שתי מכוניות חונות פגע עם הפינה הימנית של הפגוש הקדמי של רכבו בצד ימין של רכב התובע. הנתבע 2 הותיר פתק עם פרטיו על רכבו של התובע וכך נודע לתובע על אודות אחריותו של הנתבע 2 לתאונה.

הצדדים אינם חלוקים איפוא על אופן קרות התאונה ואחריותם של הנתבעים לפיצוי בגין נזקיו. המחלוקת היא לעניין היקף הנזק הקשור בתאונה.

לטענת התובע לרכבו לא היו פגיעות קודמות ובתאונה נפגע רכבו לאורך כל הדופן הימנית של רכבו – מדלת ימנית קדמית ועד לכנף ימנית אחורית.

מנגד טען הנתבע 2 כי פגע רק באזור הכנף הימנית האחורית והדלת האחורית הימנית אך לא בדלת הימנית הקדמית. הוסיפה הנתבעת 1 וטענה כי למרות ששמאי מטעמה לא בדק את הרכב, על-פי תמונות הנזק הנטען ששלח לה התובע, לא אישרה כי הנזק בדלת הימנית הקדמית קשור בתאונה וזאת מאחר שלטענתה אין "רצף של פגיעה" בין הדלת הימנית הקדמית ועד לכנף הימנית האחורית.

המחלוקת היא איפוא אם מלוא הנזק הנטען קשור בתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות: