ת"ק 39458-10-14 שלאבנה נ' כהן ואח'

עניינה של התביעה שבפני בטענות התובע בדבר חובות שהותירה הנתבעת 1 בגין חשבון חשמל, עבור התקופה בה שכרה את דירתו, כמו גם נזקים שלטענתו נגרמו לו בעקבות אי השבת מפתח הדירה.

אין מחלוקת, כי הנתבעת 1 התגוררה במושכר בין התאריכים 01.07.11- 31.06.14 וכי הנתבע 2 חתם ערבות להבטחת תשלום דמי השכירות וכל נזק שיגרם למושכר.

בדיון שהתקיים בפני ובהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים, כי ככל שימציא התובע מסמך עדכני מסכם, מחברת החשמל, שמתייחס לתקופה שבין התאריכים ינואר 2013 ועד סוף יוני 2014 וממנו יעלה, כי נותר חוב בגין החודשים האמורים, יינתן פסק דין לתשלום החוב האמור על ידי נתבעת 1.

התובע הגיש אסמכתא מטעם חברת החשמל לתיק ביהמ"ש וממנה עולה, כי ליום 27.08.15 ישנו חוב עבר בסך 2,124 ₪, הכולל :

יתרת חוב לתקופת צריכה מיום 09.12.13 עד 11.02.14- 1344.07 ₪

יתרת חוב לתקופת צריכה מיום 12.06.14 עד 10.08.14- 702.96 ₪.

וריבית פיגורים בגין איחור בתשלום בסך 77.89 ₪.

עוד הגיש התובע אסמכתא המאשרת כי שילם חוב זה.

לאחר שהוגשו אסמכתאות אלו מטעם התובע, הועברו הן לתגובת הנתבעים וזו הוגשה.

דיון והכרעה:

לאור האסמכתאות אותן הציג התובע, לאחר שעיינתי בתגובת הנתבעת 1 ובהתאם להסכמות הצדדים, אני קובעת כי אכן נותרה יתרת חוב לחובת נתבעת 1 בגין התקופה בה שכרה את המושכר.

לעניין טענת נתבעת 1 כי עזבה את המושכר ביום 31.06.14 ולכן אין היא חבה ביתרת החוב לתקופת צריכה מיום 12.06.14 עד 10.08.14בסך 702.96 ₪, טען מנגד התובע כי בין התאריכים 31.06.14 – 10.08.14 לא אוכלס המושכר ומכאן באה דרישתו להשית את מלוא החוב בגין תקופה זו על נתבעת 1.

אולם, התובע לא הציג כל אסמכתא המאשרת כי לא בוצע שימוש במושכר, ע"י אדם אחר, מיום עזיבת הנתבעת את הנכס. כמו כן לדידי, על התובע כבעל הנכס, מוטלת האחריות לבצע רישום מונה החשמל ביום עזיבת השוכר את הנכס לצורך אומדן הערכת חישוב הוצאות החשמל אשר מוטלות על השוכר.