דויד ואח' נ' בן דוד ואח'

התובעים הגישו תביעה כספית להחזר 1,800 ₪ ששולמו במזומן כפיקדון לנתבעים, במסגרת הסכם שכירות של דירה ששכר התובע 2 מאת הנתבע 1.

כמו כן, עתרו התובעים להורות לנתבעים להחזיר את ארבעת השיקים על סך 1,700 ₪, שנמסרו לידי הנתבעים, וכן להורות על החזר ציוד ששייך לתובע 2.

לטענת התובעים, התובע 1 ניהל משא ומתן עם הנתבע 2, כאשר נושא ההתקשרות היה בעניין שכירות דירה לתובע 2, שהוא בן טיפוחיו והתובע 1 דואג לכל צרכיו האישיים של התובע 2, ולאחר שהתובע 1 קרא את החוזה והתובעים ראו את הדירה, התובע 2 חתם על חוזה השכירות בנוכחותו ובאישורו של התובע 1.

התובע 1 טוען כי הוא הופתע לגלות שהנתבע 2 הוציא את התובע 2 מהדירה והעביר אותו לחדר של 6 מ"ר ללא תנאי מחייה סבירים, והכל על מנת לפנות את הדירה שבשכירות לשוכר אחר.

הנתבעים טענו כי דמי השכירות משמשים לנתבע 1 שהוא בנו של הנתבע 2, והוא חייל בשירות סדיר כדמי מחייה, וכן טוענים כי המעבר לחדר קטן יותר נעשה תוך בקשתו של התובע 2 לעבור לחדר הקטן, והתובע 2 עבר ברצונו לחדר הקטן, תוך שהנתבעים מסכימים שלא ישלם חשמל ולא ישלם עבור האוכל שהוא מקבל אצל הנתבעים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי לאור העובדה שהתובע 2 עזב את הדירה נשוא הסכם השכירות, גם על פי גרסת הנתבעים, אין מקום שהנתבעים יגבו את ארבעת השיקים על סך 1,700 ₪.

יצוין כי ארבעת השיקים ניתנו מחשבונו של התובע 2 לטובת הנתבע 2.

הנתבעים הצהירו לפרוטוקול שהם מסכימים שלא לעשות בארבעת השיקים שימוש, ולא להפקיד אותם ועל כן, לאור ההסכמה, ניתן בזה צו המורה לנתבעים לא לעשות שימוש בארבעת השיקים נשוא התביעה, ולא להפקיד אותם בבנק, ולא להסב אותם לצד ג'.

התובעים דרשו צו עשה להורות על החזרת ציוד של התובע 2, אלא שאין מקום למתן צו עשה בהליך של תביעה קטנה שמיועדת להגשת תביעה כספית בלבד.