ת"ק 3923-03-14 בר תור נ' המלך שלמה

בפני תביעה על סך של 5,000 ₪.

העסקה:

התובעים התארחו במלון "המלך שלמה" בירושלים. עם ביצוע ההזמנה שילמו התובעים 50% מעלות השהיה במלון בסך של 1,275 ₪ ב- 3 תשלומים. בהתאם לתנאי ההזמנה, היה על התובעים לשלם את היתרה בסך של 1,275 ₪ באשראי ב- 3 תשלומים עם עזיבת המלון.

טענות התובעים:

התובעים טענו כי פקיד הקבלה סירב לקבל את היתרה בסך של 1,275 באשראי. התובעים טענו כי הם מסרו לפקיד הקבלה 3 כרטיסי אשראי וכי הפקיד אמר להם שהכרטיסים לא קיבלו אישור מחברות כרטיסי האשראי. התובעים טענו כי יש להם מסגרות אשראי מאושרות בשלושת הכרטיסים והפצירו בפקיד להתקשר לחברות האשראי אך הפקיד סירב להתקשר לחברות האשראי.

התובעים צירפו לתביעתם אישורים מחברות האשראי כאל וישרכרט. באישור של חברת כאל נרשם שלא נמצאה אינדיקציה על עסקאות שלא כובדו בחודש נובמבר 2013 ואילו באישור של חברת ישראכרט נרשם שאין תיעוד בדבר פניה ממלון המלך שלמה.

באשר לנזק, התובעים תבעו פיצוי בסך של 5,000 ₪: התובעים טענו כי הם אולצו לשלם במזומן ולהשתמש בכסף מזומן שהיה מיועד למטרה אחרת וכי הם התבזו בפני לקוחות שהמתינו בתור.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טענה כי מסיבות שאינן תלויות בנתבעת, המכשיר הדיגיטלי במלון דחה את כרטיסי האשראי שהוצגו "ויזה קארד", "ויזה כאל" ו- "ישראכרט" והשיב פעם אחר פעם "לא תקין". הנתבעת טענה כי ביום עזיבת התובעים את המלון עזבו מספר אורחים ושילמו בכרטיסי אשראי ללא כל תקלה. הנתבעת צירפה לעניין זה טופס רישום עזיבת אורחים שממנו עולה כי אורחים אחרים שילמו בכרטיסי אשראי באותו מועד. הנתבעת טענה כי לא הייתה בעיה במכשיר במלון וכי ככל הנראה הבעיה נעוצה בנזילות המערכת הכספית ו/או פגם בכרטיס האשראי. עוד טענה הנתבעת כי אין לה כל עניין "להשפיל" את התובעים כפי שנטען בכתב התביעה. אשר כל כן, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי אל טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות נחה דעתי שיש לדחות את התביעה.