ת"ק 39075-09-14

העניין שבפני, תובענה הנוגעת להתקשרות חוזית אשר עניינה רכישי אריחי ריצוף.

לפי המפורט בכתב התביעה, התובעת רכשה מאת הנתבעת אריחי ריצוף טרצו, בעלות כוללת של 20,777 ש"ח; התובעת טוענת, כי האריחים סופקו לה באיחור ניכר (לגבי האיחור התובעת פוצתה על ידי הנתבעת), כאשר חלק ניכר מהאריחים הגיע כאשר האריחים שבורים בפינותיהם.

לאחר שזומנו נציגי הנתבעת לבחון את האריחים, הוחלט להמשיך בהתקנת הריצוף (לטענת הנתבעת, האריחים השבורים שימשו ל"חיתוכים"), אולם לטענת התובעת, זמן קצר לאחר השלמת הנחת האריחים, החלו להופיע כתמים על גבי האריחים, כאשר התובעת טוענת כי המוצר אשר סופק לה הינו לקוי ופגום, ואינו עומד בדרישות התקן או התכונות הנדרשות לריצוף מסוג זה.

את טענתה של התובעת לגבי אי עמידת האריחים אשר סופקו בתקן הרלוונטי או הליקוי בתכונות, סמכה התובעת על בדיקת מעבדה "סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ", לפיה שיעור השחיקה באריחים אשר סופקו, אינו עונה לדרישת התקן הרלוונטי לאריחים מסוג "טרצו".

הנתבעת השיבה לכתב התביעה: בכל הנוגע לשאלת השברים שהיו בחלק מן האריחים, הפנתה הנתבעת לכך כי הגיעה לכלל הסכמה עם התובעת, פיצתה אותה ואף קיבלה ויתור כולל (בכתב קבלה וסילוק) על כל טענה במישור זה; אציין כי הנתבעת טענה כי כתב הסילוק חל לגבי מכלול מערכת היחסים שבין הצדדים, ובהתאם טענה כי יש לדחות התובענה מטעם זה בלבד, אולם לא מצאתי לנכון לקבל טענה זאת; ככל שמדובר היה בליקוי, תכונה או מאפיין שהיו באותה העת נסתרים, ולא ידועים לצדדים, לא ניתן לגישתי לראות את הצדדים כמי שהסכימו לוותר על טענות במישור שכלל לא היה חלק מן המחלוקת באותו שלב.