ת"ק 38938-04-16 בר גיל נ' א.א מעיינות בע"מ

בפני תביעה קטנה ע"ס 5,000 ₪.

עניינה של התביעה הינה דרישה לביטול הסכם להזמנת מכשיר מיני בר מאת הנתבעת.

לטענת התובע, בעקבות פרסום בעיתון ביקש לרכוש מכשיר מסוג מיני בר מאת הנתבעת בעלות חודשית של 25 ₪ לחודש במשך 10 חודשים. לדבריו, שוחח עם נציג הנתבעת טלפונית וזה הציע לו להוסיף ולרכוש סנן נוסף בעלות כוללת של 847 ₪. התובע הסכים ולמחרת הגיע טכנאי מטעם הנתבעת לביצוע ההתקנה.

לטענת התובע, הטכנאי הציע לו לרכוש מסלול שירות ל-3 שנים, במסגרתו תותקן מערכת לסינון מים מקצועית הכוללת 4 מסננים במקום אחד שהוצע לו מלכתחילה. לדברי התובע, הטכנאי מסר לו כי אין לו אחריות על המכשיר, שבאם תהיה לו תקלה כלשהי במכשיר, עלות התיקון הינה גבוהה מאוד ועל כן שכנע אותו לשדרג את חבילת השירות בעלות של 89 ₪.

לטענת התובע, סירב תחילה לביצוע השדרוג, אך טכנאי הנתבעת התעקש ולחץ עליו עד שנאלץ להסכים. מחקירתו עלה כי התובע התמקח עם נציג הנתבעת וביקש ממנו הנחה על הסכום החודשי, והצדדים סיכמו ביניהם על תשלום של 80 ₪ למשך 3 שנים.

עוד טוען התובע כי לאחר מספר ימים ביקש לבטל את העסקה והנתבעת דרשה ממנו לשלם 1,600 ₪ בתוספת 100 ₪ דמי ביטול, שלא כדין, על הפילטרים בהם השתמש.

התובע דורש את ביטול ההסכם, פיצוי עם עוגמת נפש והשבת המכשיר הישן של תמי 4 שנלקח מביתו.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע רכש מיני בר כולל הובלה והתקנה וסנן נוסף בעלות של 847 ₪. כשהגיע טכנאי לביתו, הציע לו האחרון לשדרג את החבילה שרכש והתובע הסכים, וסיכם עימו על סכום של 2,880 ₪ ב-36 תשלומים שווים. התובע הסכים, חתם על העסקה וכן על שובר כרטיס האשראי.

לאחר מספר ימים, ביקש לבטל את העסקה, והנתבעת הסכימה לפנים משורת הדין, ונאמר לו כי, כפי שנכתב בהסכם, עליו להחזיר את המיני בר לחברה ולשלם עבור המערכת מסננים שהותקנה לו בסך של 1,690 ₪ שכן לא ניתן להשיב מסננים שעברו בהם מים, בתוספת 100 ₪ דמי ביטול. התובע סירב.

לאחר שעיינתי בכתבי בית הדין ושמעתי טענות הצדדים בדיון באתי לכלל דעה שדין התביעה להידחות, והכל כפי שיפורט להלן.

סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973.קובע כי:

"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה."

ראה לעניין זה ע"א 2299/99 אברהם שפייר ו- 28 אח' נ' חברת דיור לעולה בע"מ, פ'ד נה (4) 213 כדלקמן:

"תכליתו של החוק גלויה וברורה: מקום שאדם קושר עצמו בהסכם אך בשל לחץ ששלל ממנו את יכולת הברירה, דין הוא שתהא זכות בידו לבטל את ההסכם. שלילת יסוד הרצון החופשי מקנה זכות לביטול ההסכם...... השאלה אם נתקיימה כפיה, אם לאו, שאלה תלויית-נסיבות היא".