ת"ק 3885-07-14 ירמיהו נחום נ' חברת בזק בינלאומי - חברת תקשורת

בחודש ינואר 2006 התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותי אינטרנט. במסגרת ההתקשרות נמסר מספר תעודת הזהות של אחותה של התובעת כבעלת המנוי, כתובת המגורים שנמסרה הייתה כתובתה של התובעת בירושלים, ואמצעי התשלום עבור השירות היה בהוראת קבע לחשבון הבנק של התובעת (להלן: המנוי הראשון).

בחודש אוגוסט 2009 התובעת התקשרה שוב עם הנתבעת בחוזה לאספקת שירותי אינטרנט. במסגרת ההתקשרות נמסר מספר תעודת הזהות של התובעת עצמה כבעלת המנוי, כתובת המגורים שנמסרה הייתה כתובתה של התובעת במעלה אדומים, שם עברה להתגורר בינתיים ואמצעי התשלום עבור השירות היה כרטיסי אשראי (להלן: "המנוי השני").

לטענת התובעת, בחודש אוגוסט 2008 פנתה לנתבעת באמצעות טלפון בבקשה לבטל את המנוי הראשון, לנוכח עזיבת דירתה בירושלים ומעבר דירה למעלה אדומים.

על פי הנטען על ידי התובעת, חרף ההודעה על ביטול המנוי הראשון, הנתבעת המשיכה לגבות כסף בגין המנוי וזאת עד לחודש נובמבר 2013, שאז שמה לב התובעת שהיא ממשיכה להיות מחויבת באמצעות הוראת קבע באמצעות המנוי. התובעת פנתה לנתבעת בטענה כי חויבה שלא כדין שכן ההודעה על ביטול המנוי הראשון ניתנה, לטענת התובעת, כבר בחודש אוגוסט 2008.

התובעת צירפה לתביעתה ראיות רבות המעידות על כך שהיא אמנם העתיקה את מקום מגוריה מירושלים סמוך לחודש אוגוסט 2013, והדבר מלמד, לטענתה, על כך שהיא אמנם עזבה את הדירה וביקשה לנתק את המנוי הראשון. עוד מבקשת התובעת ללמוד מההסכם בדבר המנוי השני, על כך שלא היה לה עוד צורך במנוי הראשון, והיא חויבה למעשה בחיוב כפול הן בגין המנוי הראשון, הן בגין המנוי השני.

התובעת הוסיפה, כי בשל סירובה של הנתבעת להשיב לה את הכספים ששילמה בגין המנוי הראשון נגרמו לה הוצאות ובהן צורך בפנייה לעורך דין וביטול זמן.

לנוכח האמור תובעת התובעת השבה של 4,250 ₪ שנגבו על ידי הנתבעת בגין המנוי הראשון מאז חודש אוגוסט 2008 ו- 2,750 ₪ בגין ההוצאות השונות.

הנתבעת טוענת מנגד, כי פנייתה הראשונה של התובעת בבקשה לביטול המנוי הראשון הייתה בחודש נובמבר 2013, ומכחישה כי קיבלה פנייה לניתוק המנוי הראשון בחודש אוגוסט 2008. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי במהלך השנים שחלפו ביצעה התובעת שידרוגים במנוי הראשון, דבר שיש בו כדי ללמד שהייתה מעוניינת במנוי, ולכל הפחות ידעה על קיומו.

דיון