ת"ק 38759-02-17 מנסור נ' צ'רני ואח'

בעלה של התובעת נהג במכוניתה בצומת דרכים, כאשר רכב הנתבעים התפרץ לצומת מבלי לציית לתמרור המורה לו להאט ולתת זכות קדימה.

על כך אין חולק.

התובעת טענה בעקבות התאונה לנזק כלהלן:

שכ"ט שמאי - 700 ₪, ירידת ערך - 1,678 ₪, נזק לפי השמאי – 12,718 ₪, ובסה"כ 15,096 ₪.

נתבעת 2 הסכימה לשלם לתובעת סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 11,488 ₪.

התובעת מבקשת לפסוק לה את ההפרש בין הנזק לבין הפיצוי.

הנתבעים טענו להגנתם, שלבעלה של התובעת "רשלנות תורמת", משום שמדובר בתאונה בצומת, בה קיימת אחריות גם לנהג שלו זכות קדימה, להיכנס לצומת בזהירות, ובעלה של התובעת לא עמד בחובה זו.

הנתבעת טוענת שהרשלנות התורמת הינה בשיעור של 15%.

טענה זו אני דוחה בהעדר כל ראיה על רשלנות הבעל.

לשיטת הנתבעים, בכל תאונה בצומת קיימת חזקת רשלנות של כל מעורב, גם אם הייתה לו זכות קדימה.

טענה זו בשיטת "מצליח" שגויה לגמרי, וגורמת לניהול הליכי משפט יקרים ומיותרים.

אין מנוס מחיוב חברת הביטוח בהוצאות לדוגמא, על מנת להגן על המבוטחים, ועל הקהילה המשלמת ביוקר על הליכי משפט מיותרים.