ת"ק 38678-04-14 גרוס נ' לביטוח בע"n

זוהי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח.

טענות התובע

1. ביום 11.3.13 רכש התובע רכב חדש מסוג קיה פיקנטו תמורת סכום של 80,543 ₪. מיד עם רכישת הרכב, פנה התובע נתבעת על מנת לרכוש פוליסת ביטוח לרכבו.

2. נציגת הנתבעת, עמה שוחח התובע בטלפון, הציע לתובע ביטוח מסוג "חדש תמורת ישן". הוסבר לתובע, כי מסלול זה משמעותו כי אם הרכב נגנב או שנגרם לו נזק מסוג אובדן מוחלט, יהא התובע זכאי לקבל את מלוא הסכום ששילם עבור הרכב, ללא השתתפות עצמית. מעבר לכך, לא ציינה נציגת הנתבעת כי קיימים סייגים לתשלום.

3. התובע השתכנע ורכש פוליסת ביטוח מסוג "חדש תמורת ישן". התובע קיבל מהנתבעת תעודת ביטוח חובה, אך מעבר לכך לא קיבל את פוליסת הביטוח המפרטת את תנאי הביטוח.

4. ביום 2.7.13 נגנב רכבו של התובע. התובע פנה לנתבעת בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח.

5. ביום 7.8.13 שילמה הנתבעת לתובע סך של 74,182 ₪, סכום שהינו נמוך ב-6,360 ₪ מהסכום בו רכש התובע את הרכב. התובע פנה לנתבעת ודרש את יתרת הסכום. תחילה טענה נציגת הנתבעת, כי הביטוח שרכש התובע לא היה מסוג "חדש תמורת ישן". לאחר שהתעקש התובע, כי זה היה הביטוח אותו רכש, חזרה בה נציגת הנתבעת מטענה זו ואמרה כי יתרת הסכום תועבר לידי התובע.

6. משלא קיבל התובע את יתרת הסכום, פנה לנתבעת ונשאל האם רכש רכב חדש. התובע השיב כי רכש רכב "יד שנייה", שכן סכום הכסף שקיבל מהנתבעת לא הספיק על מנת לרכוש רכב חדש. אז נאמר לו כי הואיל ולא רכש רכב חדש, הוא אינו זכאי לקבל את מלוא התמורה ששילם עבור הרכב.

7. התובע טוען כי דבר זה לא נאמר לו בעת רכישת פוליסת הביטוח או בזמן בו הודיע על גניבת הרכב. התנייה זו אף אינה רשומה בדף ההסבר וההנחיות ששלחה אליו הנתבעת לאחר גניבת הרכב, ובו הנחיות כיצד על התובע לפעול על מנת לקבל פיצוי.