לוי ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 24.8.16.

המבקשים טוענים כי הגיעו באיחור לדיון לאחר שלפנות בוקר באותו תאריך חזרו לארץ ובשל תקלה לא עודכנה השעה בשעונם. את ההודעה האמורה הגישו המבקשים ביום 29.8.16 וביקשו לקבוע מועד חדש לדיון, אולם רק ביום 5.6.17 הודיעו לבית המשפט כי הובהר להם שעליהם להגיש בקשה מסודרת לביטול פסק הדין.

יוזכר כי עסקינן בתביעה לפיצוי בגין אבדן מזוודה בנסיעה משפחתית באוגוסט 2014, וכי סכום התביעה הועמד על מלוא סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, מבלי שפורט כיצד חישבו התובעים את סכום התביעה וכיצד כימתו נזקיהם.

המשיבה התנגדה לביטול פסק הדין וטענה כי לבקשה לביטול פסק הדין לא צורפו נימוקים המצדיקים את ביטולו ואשר תומכים בסיכויי התביעה.

המבקשים טענו, בתשובה, כי נגרם להם נזק וכי "יש לקרוא את [המשיבה] לסדר".

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

יחד עם זאת, נדמה כי במקרה דנן לא אצה הדרך למבקשים –

האירוע נשוא התביעה התרחש באוגוסט 2014. מכתב דרישה מעו"ד, העותר לפיצוי בגין "הנזק הכספי המוכח", עגמת הנפש והסבל שנגרמו – פיצוי בסך 40,000 ₪ - נשלח בספטמבר אותה שנה.

רק באפריל 2016, כשנה וחצי לאחר מכן, הוגש כתב התביעה וכאמור – ללא פירוט או הבהרה ביחס לרכיבי התביעה ולראשי הנזק הנתבעים.

לאחר שניתן פסק הדין בהעדר התייצבות הוגשה הבקשה לביטולו רק עשרה חודשים מאוחר יותר (ובהמשך להודעה שהוגשה לתיק מספר ימים לאחר הדיון).

נוכח האמור, ובטרם תוכרע הבקשה, יוכלו המבקשים להבהיר –

1. האם הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת מטעם שני התובעים, או רק מטעם התובעת, החתומה לבדה על הבקשות שהוגשו לאחר שניתן פסק הדין?