אברגל נ' בן יאיר

הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה לפי ס' 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 במחלוקת שנותרה ביניהם כפי שפורט בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון.

לאחר הדיון הגישה הנתבעת את הסכם השכירות של הדירה אליה עברה לאחר שעזבה את דירתו של התובע וכן צירפה את חשבון החשמל.

בהחלטתי מיום 16.07.2018 ביקשתי מהנתבעת להבהיר, לנוכח העובדה כי חשבון החשמל צורף לכתב התביעה, אם היא טוענת שחשבון החשמל בסך של 1,240 ₪ שולם על ידה.

בהודעתה מאמש ציינה הנתבעת כי חשבון החשמל אכן שולם ע"י התובע.

נדון במחלוקות שנותרו.

1. מועד הפינוי:

בעוד שהתובע טוען כי הנתבעת פינתה את הנכס ביום 16.03.2017 הרי שהנתבעת טוענת כי פינתה ביום 01.03.2017 ובמועד זה עברה לגור בדירה אחת ששכרה עם בן זוגה.

הנתבעת צירפה את הסכם השכירות החדש ממנו עולה (ס' 2.1) כי תקופת השכירות הינה מיום 01.03.2017.

בהיעדר ראיות של ממש מטעמו של התובע לפינוי ביום 16.03.201 אין מנוס מהכרעה על פי השכל הישר וההיגיון.

בנסיבות בהן כבר ביום 25.02.2017 חתמה הנתבעת על הסכם שכירות חדש והיא הייתה זכאית להיכנס לדירה החדשה ביום 01.03.2017 אין זה סביר כי היא תשהה בנכס נושא התובענה שבועיים נוספים ובכך תביא עצמה למצב בו עליה לשלם דמי שכירות כפולים עבור אותם שבועיים.

המסקנה מן האמור הינה כי גרסתה של הנתבעת ביחס למועד הפנוי הינה מסתברת יותר מגרסתו של התובע ובכל מקרה התובע לא הוכיח את מועד הפינוי לו הוא טוען.

בדיון הציג התובע ראיות כי התמונות שצולמו על ידו והוגשו וסומנו ת/2 צולמו ביום 22.03.2017 אך עובדה זו אינה מוכיחה כי החזקה בדירה הושבה לתובע ביום 16.03.2017 אלא מוכיחה את מועד צילום התמונות בלבד.

בנסיבות אלו איני פוסק לטובת התובע פיצוי בגין דמי שכירות עבור התקופה שמיום 01.03.2017 ואילך.

2. חשבון החשמל: