אליהו נ' חזן ואח'

1.לפני תביעה כספית, על סך 13,232 ₪, במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בנזקי רכוש שנגרמו לרכבם בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.8.15 בכביש 443 מכיוון תל-אביב לעיר מודיעין בסמוך לפני הכניסה המזרחית לעיר. 

2.התובעת 2 היא הבעלים הרשום במשרד הרישוי של רכב מסוג פולקסווגן ג'טה מ.ר. 36-850-60 והתובע 1 הינו בעלה (להלן: "רכב התובעים"). הנתבע 1 הוא הבעלים והנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג מאזדה 6, מ.ר 26-628-76 והנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב (להלן: "רכב הנתבעים").

3.אליבא דגירסת התובעים כעולה מכתב התביעה, עת נהג בנם של התובעים בכביש 443 בפאתי מודיעין בנתיב הימני מבין שני נתיבי תנועה, הגיח לפתע רכב הנתבע שנסע בנתיב השמאלי, סטה ימינה לכיוון רכב התובעים, התנגש בעוצמה בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעים ומעוצמת ההתנגשות, סטה רכב התובעים ימינה והתנגש בשפת המדרכה (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובעים נזקי רכוש ישירים (כולל שכ"ט שמאי) בהתאם לחוות דעת השמאי דורון עד בסך 12,482 ₪.

4.אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת נסיעת רכב הנתבעים בנתיב הימני מתוך שני נתיבי תנועה במטרה לפנות לאזור התעשייה המזרחי דרומי של העיר מודיעין הגיח לפתע רכב התובעים במהירות בעקיפה מימין כשהוא נוסע על השוליים הרחבים ובעת ניסיון לעבור בתווך, בין רכב הנתבעים לבין מעקה הבטיחות, פגע ברכב הנתבעים בכנף הימני קדמי ובפגוש הקדמי. לחלופין, טענו הנתבעים, כי הסכומים הנתבעים מופרזים הן מן הטעם, כי אינם אחראים לקרות התאונה והן מהסיבה, כי הנזק שנגרם לרכב התובעים כתוצאה מהתאונה הינו נזק נמוך במידה משמעותית מהנזק המתואר בדו"ח שמאי. בנוסף טענו הנתבעים, כי התובעים לא הציגו חשבונית/קבלה בגין תיקון הרכב וכן, טענו לקביעת ירידת ערך מופרזת, כאשר, השמאי מטעם התובעים לא שיכלל ברכיב 'ירידת הערך' תאונות קודמות. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי על פי הוראת המפקח על הביטוח ולפי פסיקת ביהמ"ש, לא ניתן לשלם לתובעים תשלום עבור נזק לירידת ערך בטרם רכבם נמכר, שכן ירידת הערך הינה נזק עתידי שטרם בא לעולם והעילה בגין רכיב זה מתגבשת בעת מועד מכירת הרכב, זאת, בהתאם להנחיית המפקח על הביטוח 2001-5850 ולפסיקת ביהמ"ש יישום העיקרון שבדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו בצורה מדויקת יותר בפסיקת פיצוי בגין ירידת הערך של רכב שטרם נמכר. כמו כן, מוכחש הנזק הלא ממוני.

5.בדיון שנערך בפניי ביום 29.1.17 במעמד הצדדים העידו הנהגים המעורבים וכן, התובע 1 אודות נסיבות התאונה והנזקים הנטענים.

5.1ע/ת- עדי אליהו, בנם של התובעים שנהג במועד התאונה ברכבם העיד בפניי: לדבריו, נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים, כאשר בשלב מסויים הביט במראה השמאלית והבחין ברכב הנתבעים מגיח משמאלו וסוטה ימינה לנתיב שלו משכך, באופן אינסטינקטיבי "שבר" נהג רכב התובעים ימינה תוך עלייה על אי תנועה וכתוצאה מכך, נוצרו תקרים בגלגלים הימניים. בחקירה הנגדית הודה עד התובעים, כי בעת התאונה היה נהג חדש. העד סימן על גבי תמונה שהציגה את מקום התאונה את המיקום המדוייק של קרות התאונה ( נ/1). העד אישר, כי נסע במהירות 70-80 קמ"ש. העד הכחיש שהיה מעורב בתאונה קודמת זמן קצר עובר למועד התאונה ואישר, כי רכב התובעים לא נפגע ממעקה הבטיחות.

5.2התובע 1, אישר כי שבוע קודם לכן ארעה תאונה קודמת ואולם, הכחיש, כי עסקינן בנזקים חופפים. לדבריו, בתאונה הקודמת ניזוק הרכב בצד ימין ואילו התאונה דכאן ניזוק הרכב בצידו השמאלי. בנוסף הוסיף התובע 1, כי הואיל ועסקינן בשתי תאונות נפרדות הוא פנה לשמאי רכב שבדק את הרכב וערך שתי חוות דעת נפרדות עבור כל תאונה. בנוסף, העיד, כי התאונה הקודמת נגרמה בעת שרכב התובעים היה בעמידה מוחלטת בעת שמשאית לאיסוף זבל חלפה על פניו תוך שצידה השמאלי פוגע בצד הימני של הרכב.

5.3הנתבע 1, העיד בפניי אודות נסיבות התאונה. לדבריו, מדובר בתופעה רווחת שישנם נהגים העולים על אי התנועה המצוי בשול הימני במטרה לעקוף מימין רכבים שנוסעים בכביש וככל הנראה, אף נהג רכב התובעים ביקש לעשות כן, כאשר לא הצליח לעקוף את רכב הנתבעים ונכנס בינו לבין מעקה הבטיחות שהיה מוצב בשול הימני. הנתבע 1 מיקם את קרות התאונה לאחר אי התנועה (נ/4).