ת"ק 3793-10-14 דגן נ' לה קלוב מדיטראנה ישראל בעמ

1.עניינה של התביעה משלוח פרסומים ששלחה הנתבעת לתובע באמצעות הדואר האלקטרוני בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, המכונה 'חוק הספאם'.

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת שיגרה לתובע 26 הודעות פרסומת מינואר 2012 עד ספטמבר 2014 (צורפו כנספח א' לכתב התביעה).

הצדדים חלוקים בשאלה אם הסכים התובע לקבל את דברי הדואר; ואם ביקש התובע להסירו מקבלת פרסומים.

3.לטענת התובע לא נרשם למאגר הנתונים של הנתבעת ובכל מקרה ביצע לפחות שני נסיונות להימחק מאותו מאגר. למרות האמור קיבל מאת הנתבעת 26 פרסומים בניגוד לרצונו בגינם הוא תובע 26,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת שעל-פי רישומיה נרשם התובע לקבל שירות ובכלל זה פרסומות; כי התובע לא פעל להסרת כתובתו ממאגר הנתונים של הנתבעת, תוך נסיון להקטנת נזקו; וכי התובע המתין תקופה ארוכה טרם הגיש תביעתו, וזאת במטרה להגדיל באופן מלאכותי את גובה הפיצוי.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.סע' 30א(ב) לחוק אוסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת בלא הסכמה מפורשת של הנמען. הסכמה של הנמען עשויה להיות גם בדרך של מסירת פרטים תוך כדי רכישת שירות או מו"מ לרכישת שירות (סע' 30א(ג) לחוק).

במקרה דנן, על-פי רישומי מאגר הנתונים של הנתבעת (צורף כנספח לכתב ההגנה), נרשם לכאורה התובע במאגר הנתונים של הנתבעת, ובכלל זה לצורך קבלת דברי פרסומת, וזאת ביום 10/8/11. התובע לא זוכר איך הגיעה כתובת המייל שלו אל מאגר הנתבעת (עמ' 1, ש' 23 לפרוט'), ואולם אין בכך כדי לשלול האפשרות שנרשם לקבלת שירות, תוך כדי שיטוט באתר האינטרנט של הנתבעת או תוך בירור אפשרות לחופשה באחד מיעדיה. די במסמך שהוצג לצורך מידת הראייה הנדרשת במשפט אזרחי כדי לקבוע שהתובע נרשם לקבלת דברי פרסומת מאת הנתבעת.

5.בצד האמור, סע' 30א(ד) מאפשר לנמען להודיע על סירובו להמשיך ולקבל דבר הפרסומת.

בהתאם לדברי התובע ניסה לפחות בשתי דרכים להסיר עצמו מהמשך קבלת דברי הפרסומת. לדבריו, פנה מייד עם קבלת ההודעה הראשונה לנתבעת במייל חוזר (ביום 23/1/12. נספח 2 לכתב התביעה). לטענתו, לא ניתן היה לדעת כי אותה כתובת אינה כתובת דואר פעילה. לאחר שהמשיך לקבל דברי פרסומת, בעבור שלוש עד ארבע הודעות נוספות, לחץ ביום 6/5/12 על הקישור המאפשר 'הסרה' (מסומן ת/1) ולמרות האמור המשיך לקבל דברי פרסומת נוספים.

לטענתו, רק לאחר הגשת כתב התביעה (אוקטובר 2014) הפסיק מלקבל פרסומות מאת הנתבעת.

בנסיבות האמורות, מששלח התובע לנתבעת בקשה להסרת כתובתו מקבלת פרסומות, ומשניסה להסיר כתובתו באמצעות לחצן 'הסרה', ולמרות האמור לא חדלה הנתבעת מלשלוח לתובע הודעות פרסומת, אין אלא לקבוע שהנתבעת הפרה את חובתה על-פי חוק באופן שמזכה את התובע בפיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק לפי סע' 30א(י) לחוק.