מורגנשטיין נ' אמירדזאנוב

לפני תביעה לפיצוי בגין ליקויים שנתגלו באופנוע לאחר רכישתו.

1.בתאריך 9.5.17, רכש התובע את אופנועו של הנתבע מדגם HONDA CBR500 שנת 2015 תמורת סכום של 25,000 ₪.

2.בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך כולל של 19,143 ₪ טוען התובע כי במסגרת המשא ומתן שהתקיים ביניהם לקראת ביצוע העסקה, תחילה בטלפון ולאחר מכן בפגישתם במוסך השייך לחברו של הנתבע בכרמיאל, סיפר לו הלה שהאופנוע עבר ארוע של "החלקה במהירות נמוכה" אך טען כי כתוצאה מארוע זה נגרמו לו נזקים קלים בפלסטיק ובמיכל הדלק ולא מעבר לכך וכן ציין כי צמיגיו יבשים. דא עקא, שבדיעבד – כך טוען התובע - הסתבר לו כי מדובר באופנוע שאינו כשיר לעלות על הכביש ומהווה סיכון בטיחותי ומכאן תביעתו לתשלום סך של 15,143 ₪ עלות תיקון הפגמים שנתגלו באופנוע (ר' הצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה), בתוספת פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין עגמת נפש.

3.הן בכתב תביעתו והן בעדותו בפני אישר התובע כי ויתר על בדיקת האופנוע במוסך מטעמו לפני ביצוע עסקת הרכישה והסביר זאת בכך שסמך על הנתבע אשר מסר לידיו מסמך בכתב בו הצהיר כי הוא מתחייב ששילדת האופנוע, הגיר והמנוע תקינים והצהיר כי הפלסטיקה וטנק הדלק פגומים (ר' המסמך שצורף לכתב התביעה).

4.עוד טען התובע כי כל פניותיו אל הנתבע בעניין זה הושבו ריקם (ר' הודעות הטקסט ששלח לנתבע, ללא מענה).

5.בעדותו בפני בביהמ"ש ציין התובע כי נכון למועד בו נרכש האופנוע כאמור, עמד מחיר המחירון שלו על סך של 38,000 ₪ ומחיר השוק הוערך בכ- 32,000 ₪, וטען כי הסכמת הנתבע למכרו תמורת סך של 25,00 ₪ מלמדת כשלעצמה על כך שהוא ביקש "להיפטר מהאופנוע" ובתוך כך הוליך אותו שולל.

6.לשאלתי האם יש בידיו אסמכתא לטענה לפיה בעת רכישתו מדובר היה באופנוע שאיננו כשיר לעלות על הכביש ו/או הוא מהווה סיכון בטיחותי, השיב התובע בשלילה.

7.מנגד, טען הנתבע להגנתו כי מסר לתובע את כל המידע שהיה לו אודות האופנוע וכי עוד בשיחת הטלפון הראשונה שהתקיימה ביניהם ציין שמדובר בכלי שיש בו תקלות ופגיעות. לגרסת הנתבע, שלא נסתרה על ידי התובע, החליט הלה לרכוש את האופנוע לאחר שנסע בו "נסיעת מבחן" ושוחח עם בעל המוסך שאליו הם פנו יחדיו.

8.הנתבע דחה את טענות התובע בדבר מצבו הפגום והמסוכן של האופנוע ואמר:

"... הייתי מוכן להתחייב על מנוע גיר ושלדה כי חבר שלי