ת"ק 37777-12-16 לוי נ' ליאם נחמיאס חברה לבניין בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת במהלך הדיון שהתקיים ביום 20/6/17.

המבקשת, היא הנתבעת, טוענת בבקשתה כי הזימון נשלח לרחוב תע"ש 4 ברמת גן ולא לכתובתה הרשומה ברשם החברות, אשר הינה באשדוד. כמו כן צורף תצהיר של נציג הדואר אשר טוען כי בפועל הוא הניח את הזימון על הדלפק של המזכירה וחתם בשמה ועל כן נטען כי לא בוצעה מסירה כדין.

בנוסף מבקשת הנתבעת כי פסק הדין יבוטל וזאת מטעמים שבשיקול דעת של בית המשפט וכן מחמת הצדק שכן יש מקום ליתן לה אפשרות לפרוס את הגנתה בפני בית המשפט.

התובע מתנגד לבקשה.

באשר לעצם ביצוע המסירה – לא שוכנעתי כי לא בוצעה מסירה כדין, לנתבעת מספר סניפים, הן אתר הבניה באשקלון, הן הכתובת באשדוד והן הכתובת ברמת גן אשר מופיעה בפרסומיה.

הגב' לוגסי אינה מכחישה זאת, והטענה היחידה היא כי פקיד הדואר זוכר שהוא לא מסר לה את הזימון אלא כי הניח על הדלפק וחתם בשמה.

לא אוכל לקבל טענה זו, מעבר לכך שתמוהה בעיני כיצד פקיד הדואר זוכר, לאחר תקופה של מספר חודשים, כי דווקא הזימון הזה, מכל דברי הדואר שנמסרו, לא נמסר ידנית, אציין כי אין חולק שהזימון הושאר במשרדי הנתבעת ועל כן הוא מהווה זימון כדין.

כמו כן, העובדה שהדואר הרשום של הנתבעת הינו באשדוד אינו מונע מכך שהמסמך נמסר בסניף שלה בתל אביב, שכן תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי ניתן להמציא במשרד או במען הרשום, על המסירה להיות בהנחת הזימון במשרד, הכתובת ברח' התע"ש ברמת גן לקוחה הישר מ"טופס הרשמה והצעה להתקשרות" שצורף לתביעה וגם בתצהיר מודה למעשה הנתבעת כי זהו אחד משרדיה.

לפיכך, ההמצאה נעשתה כדין ואין מקום לבטל את פסק הדין רק מאחר והנתבעת לא הוזמנה לדיון.