אסכנדר נ' קלאב הוטל אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ

בפניי תביעה נזיקית כספית בסך 33,000 .בעקבות טענת העדר מימוש הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין .

הבירור בדבר הפרת ההסכם- פסק הדין , אם לאו , נקבע בפניי במסגרת התביעה הקטנה .

רקע :

בכל הנוגע לנתבעת , מדובר בזכויות לנופש בהתאם להסכמי אחידים בהם משולם סכום התחלתי של כ10,000 דולר מלפני שנים ובכל שנה עומדת לרוכש הזכות , הזכות לעשות שימוש ביחידת נופש ל 7 ימים . במסגרת זו , הוצאות התחזוקה השנתיים בשיעור קבוע של כ 3000 ₪ מושתות לפתחו כפונקציה של השימוש ולא כעלות העסקה הכוללת לאורך השנים.

במקרה דנן, טענת התובע היא שהנתבעת התנהלה באופן שמנוגד לפסק דין בו התחייבה למתן זכויות ל 8 שבועות נופש כשהיא מקיימת רק 3 מהם, בחוסר תום לב ובהפרה של פסק דין בין הצדדים לעניין זה . בית המשפט אינו דן במקרה זה האם קמה זכות לביטול החוזה , שכן זכות זו קיימת וכבר נקבעה בחוק ובפסיקה . נקבע כי מדובר בתניה מקפחת בדיני החוזים . נקבע כי דמי התחזוקה הינם פונקציה נלווית לזכות הנופשית וכתנאי לקיומה. ההדדיות בדיני החוזים והפרשנות בכל הנוגע לחוזים אחידים ופרשנותם נדונה בהקשר ליחידות הנופש לאורך השנים ולא נאריך . ככל שלא שילם תובע דמי התחזוקה כאילו הודיע כי אין בכוונתו להתארח במלון . ( יעוין ת"צ 2020-09 ו 6070-04-11 יצחק דקל ואח' נגד קלאב הוטלס ואח').

במקרה דנן עמדה בפנינו שאלה האם הפרה הנתבעת התחייבותה במסגרת פסק הדין , ומשכך האם קמה לתובע זכות לפיצוי בגין אותן שנים. במסגרת זו , עלתה גם השאלה האם כאשר התובע לא שילם דמי התחזוקה בשל התנהגות הנתבעת, האם זכאי הוא לפיצוי אם לאו , שהרי תנאי לזכות הוא דמי תחזוקה שנתיים .