לבד ואח' נ' חסיד ואח'

1.בתאריך 22.10.17 הגישו התובעים כנגד הנתבעת תביעה לתשלום סך של 3,902 ₪ בגין הפסדים (השתתפויות עצמיות והפסד הנחת העדר תביעות) שלטענתם נגרמו להם בעקבות תאונת דרכים בה פגע רכב הנתבעת ברכבם מאחור.

2.התאונה מושא התביעה ארעה ביום 26.2.17 בצומת נחל חדרה ובמהלכה פגע רכב הנתבעת מסוג הונדה מ.ר. 49-079-17 (להלן: רכב הנתבעת") ברכבו של תובע 1 מסוג מאזדה מ.ר. 77-078-68 שהיה נהוג באותה עת על ידי תובעת 2 (להלן: "רכב התובעים"), מאחור.

3.בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כפרה הנתבעת באחריותה להתרחשות התאונה בטענה לבלימת פתע של תובעת 2 את רכבה, ובנוסף לכך הגישה הודעת צד ג' כנגד סוכנת הביטוח וחברת הביטוח שלטענתה התרשלו בהוצאת הפוליסה המתאימה לרכב שלה ולנתוניה.

4.צדדי ג' בקשו כי אורה על העברת התביעה לבית משפט השלום בשל מורכבותה, ריבוי הצדדים בה והאפשרות כי תוגש בה גם הודעה לצד רביעי, כמו גם בהתחשב בטענות העובדתיות והמשפטיות שעלו מכתבי הטענות.

5.הנתבעת הסכימה לבקשה ובתוך כך ציינה כי אף היא סבורה שיש לאחד תביעה זו עם תביעת השיבוב שהוגשה לאחרונה מטעם מבטחת רכב התובעים במסגרת תא"מ

70348-01-18 בבית משפט השלום בתל אביב.

6.דא עקא, שהתובעים התנגדו לאותה בקשה מן הטעם שהעברת התביעה לבית משפט השלום לצורך איחודה עם התביעה האחרת תגרור זמן רב ועלויות מיותרות בתביעה קטנה שסכומה נמוך.

7.לאחר שנדרשתי לנימוקי הבקשה ולטענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו בתא"מ 70348-01-18 הנ"ל , החלטתי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי בהוראת תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והוריתי כי הדיון בהודעת צד ג' יידון בנפרד, לאחר סיום הדיון בתביעה העיקרית ומתן פסק דין בה.

7.בדיון שהתקיים בפני ביום 14.6.18 בתביעה העיקרית, טענה תובעת 2 כי בעת שנסעה באיטיות ב"פקק" שלפני הרמזור בצומת, פגעה בה הנתבעת עם רכבה מאחור ומיד לאחר מכן התנצלה בפניה וטענה כי הבלמים ברכבה לא פעלו. גם הנתבעת עצמה אמרה: " אני הייתי בפקק לפני רמזור והתובעת בלמה בפתאומיות, באתי לעצור את הרכב ולא הספקתי לבלום ונכנסתי בה. היה לי שלושה חודשים רישיון נהיגה, הייתי נהגת חדשה, ואני משליכה את כל זה על הסוכנת שלי כי אני באתי לעשות ביטוח של נהגת חדשה והיא לא ביטחה אותי כראוי. אני אשמה בתאונה אבל פשוט התובעת בלמה בפתאומיות. אני לוקחת אחריות".