ת"ק 37291-09-14 לוי נ' שגיא ואח'

תביעה כספית לתשלום 33,800 ₪ שהגיש התובע, הבעלים של דירה ברחוב יציאת אירופה 4/9 בבאר שבע (להלן: "הדירה"), כנגד הנתבעים, שהם בעלי הדירה למעלה.

טענות הצדדים

על פי כתב התביעה, נגרמו נזקים לדירה בשל נזילה מדירת הנתבעים (דירה 4/11), אשר נוצרה לאחר שדירתם פוצלה לשתי דירות ולשם כך הוספו לה מקלחת, שירותים ומטבח. לטענת התובע הנזילה החלה במאי 2013 וגרמה לרטיבות בקירות חדרי השינה והסלון וכן בתקרה של חדרים אלה, כמו גם לריח של טחב בכל הבית. עוד טען התובע כי על אף פניות רבות לנתבעים ודרישות שהנזילה תתוקן, לא נעשה דבר. התביעה הוגשה בגין נזק עקיף שנגרם לתובע לטענתו והוא אי יכולתו להשכיר את הדירה במחיר מלא למשך תקופה מסוימת ולאחר מכן אי יכולתו להשכירה כלל.

הנתבעים טענו מנגד כי התובע פנה אליהם בעניין זה לראשונה בספטמבר 2013 וזאת רק לאחר שהם פנו אליו בעניין השתתפות בהוצאות זיפות גג הבניין. לטענתם, פיצול הדירה בוצע ע"י הבעלים הקודמים של דירתם ולכן פנו אליו בעניין זה והוא אכן הזמין איש מקצוע שתיקן את הטעון תיקון. הנתבעים מצרפים לכתב ההגנה העתק מחשבונית בסכום של 2,100 ₪ בגין תיקונים שבוצעו בדירתם.

הנתבעים טוענים כי על אף שהאחריות לנזקי הנזילה רובצת על כתפי הדיירים הקודמים, הם עשו כל שביכולתם בכדי לטפל בבעיה במהירות וכי ככל הידוע להם בעיית הנזילה טופלה, דבר אשר אף עולה מדף הסיכום, מסקנות וביקורת של חברת הביטוח אשר צורף לכתב ההגנה.

הנתבעים ממשיכים וטוענים כי אין ממש בטענה לפיה התובע לא הצליח להשכיר או למכור את דירתו וכי אם אכן כך הדבר, הדבר לא נובע מנזקי הרטיבות אלא מסיבות אחרות כגון מצב הנכס, מיקומו, עובדת היותו נכס ישן וכן גובה דמי השכירות המופרז אותו דורש התובע. לטענתם, יש לדחות את ניסיונו של התובע לגלגל לפתחם את ההפסדים שנגרמו לו, אם אכן נגרמו.

הדיון

ביום 09.02.15 התקיים דיון בפניי במהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם כאשר התובע הוסיף וטען כי ביום 01.01.14 חתם על חוזה עם דיירים להם הבטיח שכר דירה מופחת של 1,000 ₪ במקום 2,800 ₪ בשל מצב הדירה עקב הנזילה. לטענתו, לאחר כשלושה חודשים במהלכם הנזילה לא תוקנה, עזבו הדיירים את הדירה ומאז הדירה לא הושכרה. עוד הסביר כי סכום התביעה משקף דמי שכירות לחודשים בהם הדירה לא הושכרה כלל, מינואר 2013 (ע' 1 לפרוטוקול, ש' 12-25 וכן עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 3-5).

עוד טען התובע במהלך הדיון כי שכר הדירה המופחת סוכם בינו לבין השוכרים בע"פ כאשר בחוזה עצמו נרשם כי שכר הדירה יעמוד על 2,800 ₪ לחודש וכי דמי השכירות שולמו לו באמצעות שקים. נוכח דברים אלה של התובע, אפשרתי לו להמציא תוך 14 יום מסמכים התומכים בטענתו לפיה קיבל שכר דירה מופחת בחודשים הראשונים של שנת 2014 ולאחר מכן לא קיבל שכר דירה כלל. התובע טען כי באפשרותו להמציא העתקי שיקים שנמסרו לו ודפי חשבון מן הבנק. כמו כן נקבע כי התובע ימציא את חוזי השכירות של השנים 2013 – 2014. עוד נקבע כי לנתבעים תינתן האפשרות להגיב למסמכים שימציא התובע ולאחר מכן יינתן פסק דין על סמך החומר שיהיה בפני בית המשפט.