רייכמן נ' המרכז הישראלי ל.ע. ברשת בע"מ

לפני תביעה על סך 17,300 ₪.

התובעת טוענת כי התקשרה עם הנתבעת בעסקה במסגרת התביעה לידי הנתבעת תשלום בסך 3,802 ₪. במסגרת העסקה התחייבה הנתבעת להעביר לתובעת כתבה שיווקית לפרסום בעתון "גלובס". לאחר כחודש, משהתברר לתובעת כי השירות משתהה, יצרה קשר עם נציג שירות מטעם הנתבעת, ולאחר כחודשיים קיבלה טיוטה ראשונית של הכתבה. העבודה לא תאמה את האיכות לה ציפתה התובעת, היא ערכה בה תיקונים והחזירה את הטיוטה לנתבעת – אך זו המשיכה לעכב את הגשת המוצר הסופי.

התובעת הפסיקה לקוחות פוטנציאלים רבים בשל מחדלי הנתבעת.

בכתב ההגנה נטען כי ההסכם נשוא התביעה לא היה עם התובעת כי עם חברה בשם סמארט הום (שבינתיים שינתה שמה). מכאן כי לתובעת אין יריבות עם הנתבעת ובנוסף כי לחברת סמארט הום (להלן: החברה) אין סמכות להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות.

למעלה מכך מציינת הנתבעת כי ההסכם נכרת באוגוסט 2016, כי בתמורה התחייבה החברה לשלם סך 3,658 ₪, וכי הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה כלפי החברה כאשר רכשה עבורה שטחי פרסום והחלה בכתיבת התכנים. הנתבעת מציינת כי הועברו לתובעת עשרה רעיונות שונים לכתבות (וזאת מספר ימים לאחר כריתת ההסכם), כאשר במהלך ספטמבר נשלחה לתובעת גרסה של הכתבה לאישורה. במהלך ספטמבר ואוקטובר הוחלפו בין הצדדים הערות על הכתבה ולמעשה, עד למועד הגשת התביעה לא אישרה התובעת את הכתבה.

הנתבעת מציינת עוד כי התובעת לא הוכיחה גם את הנזקים הנתבעים וכי לא דייקה בסכומים שפירטה בכתב התביעה.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.