ת"ק 37252-02-14 אקר ואח' נ' לב ואח'

רקע וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעתם של מר רוני אקר ומר טוני בנימין (להלן: "התובעים" או "השוכרים") אותה הגישו כנגד מר צבי לב וגב' שירי לב (להלן: "הנתבעים"). התובעים התקשרו בחוזה שכירות עם הנתבעים עבור נכס המצוי ברח' הר תבור 6 אשר במועצה האזורית חריש (להלן: "הנכס" או "המושכר") החל מחודש מרץ 2007. הנתבעים המשיכו להתגורר בנכס עד למועד ה1 בינואר 2014. עם חידוש חוזה השכירות במועד 30.04.12 הסכימו הצדדים כי במידה ועבודות הפיתוח של המועצה לבניית השכונה החדשה תתקרב למרחק של 200 מטרים מהמושכר אזי לשוכרים תקום הזכות להודיע למשכיר על רצונם לפנות את המושכר ולהביא את חוזה ההתקשרות בין הצדדים לסיומו, בהתרעה של שלושה חודשים מראש. יצוין כי בהסכמה זו שינו הצדדים מהסכמתם הקודמת אשר תחמה את עבודות הפיתוח והתשתית למרחק של 100 מטרים מהנכס.

ביום ה 8.09.13 הסבו התובעים את תשומת ליבו של הנתבע 1 כי עבודות הפיתוח התקדמו מעבר לתחימה שהוסכמה על ידם. הנתבע ביקש לצרף תמונות לנעשה והתמונות אכן נשלחו, ביום 06.10.13 הנתבע 1 הביע בפני התובעים את עמדתו כי העבודות התשתית לא חרגו מהמוסכם וכי לנתבעים לא קמה הזכות לסיים את החוזה. התובעים הפנו לנתבע מכתב ערוך ע"י עו"ד גב' בתיה פרחודניק המורה על התקרבות עבודות הפיתוח עד למרחק של 30 מטרים, כן הפנו התובעים את מחוותם להישאר במושכר תקופה של שלושה שבועות מעבר למוסכם, בפועל התובעים פינו את המושכר ב01.01.14.

לטענת התובעים בשיחת טלפון אשר התקיימה עם הנתבע ביום 30.12.13 הנתבע 1 דרש מהתובעים להמשיך ולשלם דמי שכירות על המושכר גם לאחר עזיבתם, שאם לא כן הוא יגיש תביעה כנגדם על החזרת נכס באופן לא ראוי, וזאת בטרם נערכה בדיקת המושכר על ידו. לטענתם בשל האיומים הנ"ל נאלצו התובעים לזמן שמאי אשר יכין חוות דעת בטרם עזיבתם את המושכר ולפיה הבלאי שנוצר הינו כתוצאה משימוש סביר במושכר. לאור האמור עתרו התובעים להשבת דמי שכירות אשר שולמו על ידם בסך 6,000 ש"ח עבור 4 חודשים בהם לא התגוררו במושכר וכן החזר הוצאות עבור השמאי בסך 2,360 ₪ וכן החזר הוצאות עבור חוות דעתם של האינסטלטור והחשמלאי אשר תיקנו את המושכר בדרך קבע יחד סך 1,200 ₪ .

עוד עתרו התובעים להחזר כספי עבור תיקונים שבוצעו במושכר בסך 550 ₪ ואשר לא הוחזרו להם על ידי משכיר הנכס.

כן הוסיפו התובעים במועד הדיון בקשת השבת תשלומי ארנונה ששולמו עבור המושכר בתקופה שלא התגוררו בו על סך 1,702.60 ₪

מאידך טען הנתבע כי הוא ערך בירור מול המועצה במסגרתו נמסר לו על ידם כי "עוד לא התחילו כלום" ומשכך ביקש תמונות מהמושכר על מנת להתרשם מקרבת עבודות הפיתוח, לטענתו התמונות לא שכנעו אותו ומשכך פנה לערוך ביקור במקום, לטענתו לא חל שינוי בהתקדמות עבודות הפיתוח בין השנים האחרונות אולם לפנים משורת הדין הציע לתובעים לסיים את ההתקשרות ב- 01.03.14, אולם התובעים לא השיבו להצעה זו.

לטענתו השוכרים הם שהפרו את ההסכמות ביניהם בכך שלא הציגו בפניו את תשלומי הרשויות והתאגידים, וכן לא אפשרו לנתבעים לבקר במושכר בתקופה שלפני עזיבתם וכן בצעו שינויים במושכר בלא רשותו.

לטענתו אילו היו נענים לפנייתו בגין סיום החוזה המוקדם היו מפסידים סך של 3,000 ₪ אולם התובעים החליטו על דעת עצמם להזמין אנשי מקצוע בכדי לשום את מצב הנכס שעלו על הסכום הנזכר. כמוכן נטען כי בפועל לא נגבה מהם תשלום עבור החודשים פברואר מרץ ואפריל, ההמחאה שניתנה בגינם הוצגה בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 21/08/14.

דיון והכרעה

תשלום השכירות עבור החודשים השנויים במחלוקת

משהוכיח הנתבע כי לא נגבה תשלום מאת השוכרים עבור החודשים פברואר מרץ ואפריל לשנת 2014, ומאחר וגם לטענת התובעים הם המשיכו להתגורר במושכר עד ליום ה30.12.14 נמצא כי למעשה קיים חודש אחד אשר שנוי במחלוקת, כאשר לטענת התובעים הם אינם צריכים לשלם בגין חודש ינואר בכפוף להסכם קצב עבודות הפיתוח וכפי שהוסכם על ידי הצדדים.

משעיינתי בתמונות אשר צורפו ע"י הצדדים אני סבור כי יש לקבל את עמדת התובעים כי עבודות הפיתוח והתשתית אכן התקרבו מעבר לגבול המוסכם. ככול שהנתבעים לא שוכנעו מהתמונות ומטענות השוכרים היה עליהם ליצור קשר בהקדם על מנת לפעול לקיומה של פגישה משותפת במסגרתה ידונו הצדדים בדבר מרחק הבנייה, וככול שלא היו מגיעים לעמק השווה היה עליהם למנות גורם אובייקטיבי מוסכם על מנת שיכריע בכך, משכך על הנתבעים להשיב לתובעים את השכר ששולם על ידם לחודש הנ"ל.

הוצאות עבור השמאי ובעלי המקצוע

התובעים טענו כי מאחר והנתבע איים כי במידה ויעזבו את המושכר בטרם עת תוגש נגדם תביעה על כך שהחזירו את המושכר באופן לא ראוי, ומשכך נאלצו לשכור את שירותיהם של שמאים ובעלי מקצוע על מנת להוכיח את סבירות השימוש על ידם.