שובל נ' יזאבכה ואח'

בפניי תביעה לפיצוי בסכום של 30,000 ₪ עקב הפרת חוזה מיום 15.8.12 אשר לפיו הנתבעים ביחד ולחוד קיבלו על עצמם לבצע עבודות חשמל משלימות לדירה שהתובעים בנו באותו העת. לטענת התובעים הנתבעים לא ביצעו את העבודות כלל וכלל.

התובעים עותרים לסכומים הבאים:

1. 26,000 ₪ ששילמו בעד העבודה.

2. 4,000 ₪ פיצוי כללי.

לטענת התובעים הנתבעים פעלו באתר הבנייה כקבלן משנה לעבודות חשמל. לקראת סיום הבנייה התובעים פנו אל הנתבעים לבקש תוספת עבודת חשמל וזאת ללא כל קשר אל הקבלן הראשי. התקיימה פגישה בין בעלי הדין, הנתבעים באו יחד עם מהנדס חשמל והייתה הסכמה לגבי סכום התיקונים וכל פרטי העבודה. בהוכחה על כך התובעים מסתמכים על מפרט מיום 10.8.12.

בעת עריכת המפרט על ידי הנתבע מס 2 על נייר עם לוגו של הנתבעים, הנתבעים טענו בפני התובעים שהם לחוצים בכסף וביקשו לקבל את הכסף עוד לפני תחילת ביצוע העבודה. משום כך, ביום 16.8.12 הנתבע מס 2 אישר בחתימתו קבלת תמורת התוספת כפי שסוכם והוא חתם על תכנית קומה א כראייה.

במעמד הדיון שבפניי, התובעת חזרה והדגישה כי התובעים העבירו את מלוא סכום העסקה לנתבעים והם לא סיפקו קבלה או חשבונית. כאשר נשאלה התובעת מדוע לקח לה זמן רב להגיש את התביעה, קרי יותר מ5 שנים לאחר האירוע, הסבירה כי ביצוע הפרויקט נתקע ונשאר להם רק שלד:

"הייתי טרודה להציל את הבית עצמו. הייתי בהליך משפטי כנגד בעל החברה כדי להוציא את הכסף. להחזיר את הבית לחזקתי".(עמוד 2 שורות 20-22). בסופו של יום היא פנתה לקבלן אחר לסיים את הבית.

בכתב הגנה הנתבעים מעלים מספר טענות:

אכן סוכם לבצע שינוי חשמל וההצעה המפורטת פרי כתב ידם של הנתבעים, אך החתימה על דף הסקיצה של קומה א נעשתה בשעה אחרת ולא מתייחסת לקבלת הכסף כלל וכלל.

הנתבעים טוענים שלא קיבלו כסף כלל בגין התיקונים ולמעשה התובעים מנסים לגלגל את האחריות עליהם וזאת עקב פשיטת רגל של היזם.

בעת הדיון, מסר הנתבע מס 2 שקיבלו כסף רק דרך היזם, יחד עם זאת אכן רשם את פרטי התוספת ואז הוסיף הנתבע 2:

"ביצענו חלק גדול מהעבודה. הגענו למצב של הכנה לטיח". (עמוד 2 שורה 34).