בן בסט נ' אקו סיטי בע"מ

ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזק כספי שלטענת התובע נגרם לו בעקבות עבודות שיפוץ במסגרת תמ"א 38 שבוצעו בבניין בו התגורר. התובע הגביל את סכום תביעתו על תקרת הסמכות של בית המשפט.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

בין התובע לנתבעת נחתם ביום 27.1.10 הסכם לביצוע עבודות שיפוץ במסגרת תמ"א 38 (להלן: "ההסכם") בבניין בו מצויה דירתו. ביום 4.3.14 נחתמה תוספת להסכם (להלן: "התוספת").

בהתאם להסכם הפרויקט היה אמור להסתיים ביום 28.2.14 אך בפועל הדירות נמסרו לדיירים רק ביום 3.5.15 . ראוי לציין שהתובע המשיך להתגורר בבניין משך כל תקופת עבודות השיפוץ .

טענות הצדדים

לטענת התובע הפרויקט היה אמור להתבצע בהתאם להסכם בתקופה שבין חודש ספטמבר 2012 ועד לחודש פברואר 2014 אולם הסתיים באיחור כמפרט לעיל. לכן הוא זכאי לפיצוי בגין הארכת ההסכם לביצוע העבודות וכן לפיצוי בגין 7 חודשי איחור בביצוע העבודות. בנוסף הוא עותר לפיצוי בגין "סבל מיותר ועוגמת נפש". מלבד זאת הוא טוען, כי הנתבעת חרגה משעות העבודה עליהן הוסכם במסגרת עבודתה בימי שישי. הוא מפרט שדירתו הוצפה מספר פעמים בתקופה שבין 17.1.16 לבין 8.2.16 , והוא נאלץ להזמין איש מקצוע באופן פרטי, שבדיקתו העלתה , כי צנרת הדירה שנבנתה מעל דירתו חוברה באופן לא תקין. אחרון טוען התובע , שהצנרת בדירתו הוחלפה באיחור של 6 חודשים מהמועד שנקבע בהסכם והתקלות שנוצרו עקב כך תוקנו רק לאחר מספר חודשים.

אני מוצאת לנכון לציין, כי בשולי כתב התביעה ציין התובע שהוא מודע לכך שסכום הפיצוי לו הוא עותר נמוך ממה שהוא סבור שזכאי לקבל, מאחר והוא בחר להגיש תביעתו כתביעה קטנה כדי להימנע מעלויות ייצוג עו"ד. גם בדיון שהתקיים בפניי עת פירט התובע את הסכומים שלשיטתו הנתבעת חבה לו שבתי והבהרתי לו, כי שעה שהליך מתנהל כתביעה קטנה הרי שקיימת תקרת פיצוי.

לטענת הנתבעת סכומי הפיצוי שהתובע עותר להם משוללים כל יסוד . הנתבעת לא חולקת על העובדה שחל עיכוב בסיום העבודות כמפורט לעיל, אך לטענתה חישוב הפיצוי בגין האיחור צריך להיעשות בהתאם להסכם ולתוספת ולפיכך היא סבורה שהתובע זכאי לפיצוי בסך של 12,904.91 ₪.

באשר לטענה בדבר חריגה בשעות העבודה בימי שישי, טוענת הנתבעת שבמרבית ימי השבוע העבודה הסתיימה גם קודם לשעת הסיום המוסכמת ורק לעיתים נדירות עבדו מעבר לשעות המוסכמות, ולא חרגו בהרבה.

באשר לטענת התובע בדבר ההצפה טוענת הנתבעת, כי מקורה ברשלנות התובע שביצע שינויים בצנרת הביוב בדירתו עובר לתחילת ביצוע עבודות השיפוץ בבניין, והנתבעת לא ידעה על כך, וזה הוביל לזרימת המים מהדירות שמעליו לדירתו. רשלנות זו של התובע גרמה לנזקים בדירות הרוכשים שנאלצו לעבור שיפוץ נוסף לאחר כניסתם לדירה.