ת"ק 36913-04-15

לפניי תביעה שהוגשה בגין ניתוק קו הטלפון של התובע על ידי הנתבעת. התובע טוען, כי נגרמו לו הוצאות בסך 2,000 ₪, וזאת אף מבלי להתייחס לרכיב עגמת הנפש.

דין התביעה להידחות. אין מחלוקת, כי לתובע היה חוב לנתבעת בגין שני חשבונות: לתקופת החודשים ספטמבר – אוקטובר 2014 ונובמבר-דצמבר 2014. גם כאשר שילם התובע, בראשית ינואר 2015, עשה כן רק ביחס לחשבון ספטמבר-אוקטובר, ונותרה לו יתרת חוב בסך של כ-212 ₪ לנתבעת. על כן, הייתה הנתבעת זכאית לנתק את קו הטלפון של התובע, בהתאם לזכותה על פי חוק.

טענת התובע, שלפיה לא היה עליו לשלם את החוב, מאחר שקו הטלפון שלו נותק – אינה יכולה לעמוד, שהרי את השימושים בקו עשה לפני ניתוקו של הקו. על כן, מסקנתי היא כי לא נפל כל דופי בהתנהלות הנתבעת, ועל כן – אין לתובע כל עילת תביעה.

למעלה מן הצורך, אתייחס לסוגיית הנזק. התובע טען כי הוא אינו עותר לפיצוי בגין עגמת נפש, וכי הנזקים הישירים שנגרמו לו עולים על 2,000 ₪, אולם כאשר התבקש לפרט, ציין רק נסיעה באוטובוס לידיד ברחוב אלנבי, מהלך חמש תחנות, פעמים אחדות על מנת לשלוח הודעות פקס. עלויות אלה מסתכמות בעשרות בודדות של שקלים לכל היותר, ובוודאי אינן מגיעות ל-2,000 ₪. כך שגם ביחס לנזק, וגם בהתחשב בדרישות המתונות ביחס לדיני ראיות וסדרי דין בבית המשפט לתביעות קטנות, לא עמד התובע בנטל המוטל עליו – אפילו לא במעט.

הפועל היוצא הוא שלא מצאתי כל עילת תביעה של התובע כלפי הנתבעת, והתביעה נדחית.

הנתבעת הודיעה, כי היא מוותרת על חובו של הנתבע כלפיה, וכי תאפס את חשבונו בספריה, ואף תחדול מהליכי הגבייה – ככל שכאלה ננקטו. בהסכמת נציגת הנתבעת, ניתן להודעה זו של הנבעת תוקף של פסק דין, ובית משפט זה סבור כי מדובר בהתנהלות ראויה, ואף למעלה מכך.

סוף דבר – התביעה נדחית. חרף זאת, ובהסכמת הנתבעת, יימחק חובו של התובע בספרי הנתבעת, ולא יינקטו נגדו הליכי גבייה בגין כל חוב שעילתו עד יום פסק דין זה.

אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ה' אב תשע"ה, 21 יולי 2015, בהעדר הצדדים.