זינמן נ' דוד לובינסקי בע"מ

1.בתאריך 7/9/16 הנתבעת העבירה לתובע הצעת מחיר לרכישת רכב מדגם פיג'ו 308 שנת יצור 2012 ע"ס 38,000 ₪.

2.בתאריך 8/9/16 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת הרכב תמורת 38,000 ₪ והתובע שילם לנתבעת מקדמה ע"ס 2,000 ₪.

בסעיף 11 של ההסכם צוין בכתב יד כדלקמן:

"לקוח מודע לכך שבמידה ולא ייקח את הרכב יחויב בהובלה ע"ס 500 ₪" מתל-אביב לחיפה".

3.בנוסף, באותו מעמד התובע חתם על התחייבות לתשלום 500 ₪ עבור הובלת הרכב מסניף לסניף וכן מסמך נוסף הנקרא טופס גילוי פרטים על רכב משומש.

4.התובע טען בתביעתו כי ביום 11/9/16 הרכב הגיע למגרש הנתבעת בחיפה ולהפתעתו הוא גילה שחלק מהתמונות שנשלחו אליו ע"י הנתבעת אינן מתייחסות לרכב המדובר ונציג המכירות הודיע לו שימסור לידיו מפתח אחד לרכב.

5.ביום 17/9/16 התובע שלח לנתבעת מכתב ואפשר לה להכין את הרכב למסירה וזאת בתנאי שהרכב לא עבר תאונה או תיקוני פחחות וצבע ובתנאי שימסרו לו שני מפתחות לרכב.

6.נטען ע"י התובע שהנתבעת סירבה להמציא לו דו"חות שמאות של הרכב, דבר שהעלה חששות בלבד עד אשר ביום 26/9/16 הוא בדק את היסטורית הטיפולים ברכב במוסכי החברה והתגלה לו שהרכב עבר שתי תאונות והנתבעת המציאה לו היסטורית רכב חלקית.

7.ביום 27/10/16 התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 7,000 ₪ המורכב מסכום המקדמה בסך 2,000 ₪ ועוד 4,000 ₪ עבור עוגמת נפש ואובדן הזדמנויות ועבור אובדן ימי עבודה.

8.הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהתובע רצה לרכוש את הרכב תמורת 29,000 ₪ במקום 38,000 ₪, כפי שסוכם, כפי שצוין במכתבו מיום 27/9/16 אשר צורף לכתב ההגנה, דבר אשר גרם לנתבעת לבטל את העסקה ולהשיב לו את מלוא סכום המקדמה שהוחזר לו ביום 20/11/16.