ת"ק 36676-02-14 עמר ואח' נ' כהן ואח'

מונחת לפני תביעה לפיצויי התובעים בגין נזקים שנגרמו לרכבם בתאונת דרכים מיום 11.3.13.

לטענת התובעת 2 היא נהגה בתוך ככר כאשר מימינה הגיע הנתבע נוהג במיניבוס ילדים, ופגע במכוניתה בחלקה האחורי באזור הגלגל הימיני. למכוניתה נגרם נזק של אובדן מוחלט.

לטענת הנתבע 1, הוא כבר סיים את פנייתו ימינה כאשר פגע בתובעת 2 וממילא היה בתוך הככר לפני התובעת 2 והיא זו שהתפרצה לתוך נתיב נסיעתו תוך שהיא עולה על המדרכה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

1. אני מאמינה לגרסת התובעת 2 באשר לאופן קרות התאונה וממילא מתיישבת גרסתה עם שורת ההגיון והשכל הישר לפיה היא היה היתה כבר בתוך מעגל התנועה כאשר מימינה, מהכביש המוביל ממושב צפריה, התפרץ הנתבע 1 עם רכבו לתוך הככר ופגע במכוניתה בחלק האחורי.

2. עדות התובעת 2 נתמכת גם מהעובדה כי הפגיעה היתה בחלק האחורי ימיני של רכבה, דבר המצביע על כך כי היא חלפה כבר על הפנייה ממנה הגיח הנתבע וממילא היתה לפניו. התובעת 2 היתה כבר בתוך הככר כאשר הנתבע 1 ביצע פנייתו ופגע בה מאחור עם חלקו הקדמי שמאלי של רכבו. גרסתו כי הוא קדם לתובעת בכניסה לככר, אינה מתיישבת כלל עם צורת הפגיעה.

3.יפה אמר הנתבע במסגרת עדותו כי זכות הקדימה היא לרכב הנוסע במעגל התנועה אלא שבמקרה זה התובעת 2 היא שהיתה קודם בתוך הככר והנתבע 1 נהג ברשלנות כאשר נכנס לככר ולא נתן זכות קדימה לרכב הנוסע והנמצא כבר בככר. על הנתבע היה להמתין עד שרכב התובעת 2 יחלוף בטרם ביצע פנייתו ימינה.

4. יתירה מכך, הנתבע 1 נהג במיניבוס מלא בילדים בדרכם לבית הספר, והוא היה חייב במשנה זהירות כאשר הוא מסיע ילדים ברכבו ולא כך נהג הנתבע.

5. בהתאם לכך, אני קובעת כי הנתבעים אחראים לתאונה ולתוצאותיה.